אחת הסוגיות המרכזיות שעולות מתוך המיצב "פיקניק על מאדים", המוצג כעת באסיף, היא כיצד הבחירה מה לאכול היום מעצבת את המחר. רבים מאיתנו לוקחים בחשבון ערכים כמו מקומיות, עונתיות וטבעונות בעת רכישת חומרי גלם או אכילה במסעדות, ומשתדלים לאמץ פרקטיקות כמו צמצום בזבוז מזון בזמן שאנחנו מבשלים. זאת מתוך מניעים של קיימות ובריאות, אבל אימוץ תזונה עונתית המבוססת בעיקרה על הצומח אינה חדשה – להיפך, יש לה היסטוריה ארוכה כאן בישראל.

עוד לפני קום המדינה, ארגונים כמו ויצ"ו (ארגון נשים ציוני בינלאומי) עודדו נשים לגדל ערוגות גינה כדי להזין את משפחותיהן ולא פחות חשוב מכך – לטעת בהן תחושת ערך ולשלבן במפעל החלוצי. על מנת ללמדן מה לעשות עם כל הירקות שהן החלו לגדל – ולא הכירו ממדינות המקור שלהן – יצאו ספרי בישול שהתבססו על הצומח.

לקראת פסח ביקשנו מציון ברנץ, שף מסעדת האחים בתל אביב, לחקור את הספרים הללו וליצור שולחן חג צבעוני עם מתכונים בהשראתם – ללמדנו שהידע שנצבר בספרים הישנים עודנו רלוונטי גם היום. כשף, ברנץ מסביר שהוא מרגיש מחויב להתמקד בתוצרת מקומית ועונתית, אבל הגילוי שהמגמות האלו באו לידי ביטוי בספרים ישנים נגע בו ברמה אישית ועמוקה. "הרבה דברים השתנו במרחק הזמן מאז המתכונים הישנים יצאו לאור, ועם זאת יש בהם המון עקרונות זהים למציאות של היום", הוא מסביר. אכילה טובה, גם אז וגם עכשיו, מחייבת "חיבור לאדמה, לחוכמת העבר, כיבוד המסורת הפלסטינית המקומית, שימוש בירקות ובפירות לפי העונה שלהם, בישול נכון ששומר על ערכים תזונתיים, ניצול שאריות, הכרת ההיסטוריה ושילובה בהווה". בעיניו, אתגרים, כמו חוסר גישה לבשר (או בחירה להימנע ממנו), הופכים ליתרונות ומאפשרים למחברי המתכונים, וגם לו, למצוא דרכים יצירתיות כדי לתת לכל ירק לזרוח.

"במתכונים שבחרתי, מצאתי המון נחמה. את כולם קל להכין, הירקות במרכז ואם מרכיבים מהם ארוחה שלמה – אז השמחה גדולה. מקווה שכך ייראה שולחן החג שלכם".