"לא ידעתי הרבה על קרם בוואריה כשהחלטתי יום אחד לנסות ולהכניס חידוש למסעדת 'מי ומי' ", כותב משה כרובי בספרו 'על סטייק, חומוס וקרם בוואריה' שהושק באירוע חגיגי באסיף. את רשימת המצרכים למנה הוא קיבל ממסעדת אסא הבולגרית מרחוב בוגרשוב בתל אביב, ואחר ניסיונות רבים הגיע לתוצאה הרצויה: "ידעתי שיש לי מתכון מנצח ביד, ובמהרה שמעו של קרם הבוואריה של 'מי ומי' יצא למרחקים. לעיתים היו מכנים אותי מלך הבוואריה".

המקור של הקינוח – לרוב על בסיס של רביכת ביצים ושמנת מוקצפת – אינו ברור, כך לפחות לפי הספר Oxford Companion to Food. האזכור הראשון ל״קרם בוואריה״ נמצא בספר בישול מתחילת המאה ה-19 שכתב מארי-אנטואן קארם, ושם המנה המקורי היה ״פורמאז׳ בווארואז״ הנגזר מן המילה הלטינית ״פורמה״ שמשמעה תבנית או שבלונה. ישנה טענה שהקינוח הגיע לצרפת על ידי שף צרפתי שעבד בבוואריה, גרמניה, ויצר את המנה כרפרנס לנוף המושלג של המחוז.

הודות לאותו כרובי, אחד המסעדנים המשפיעים ביותר על תרבות האוכל הישראלית, הקינוח העשיר היה כמעט שם נרדף לסטייקיות ומסעדות פועלים בישראל של שנות ה-80. מאז הוא עבר הרבה גלגולים, וחלק מהשינויים פגעו במוניטין שלו; הפך לפרווה, נארז בפלסטיק או במגשי אלומיניום, הפך למתועש וקינוחים אחרים כמו המלבי תפסו את מקומו.   

ב-22 במרץ קיימנו באסיף את אירוע ההשקה של הספר "על סטייק, חומוס וקרם בוואריה", המתחקה אחר חייו הסוערים של כרובי. ניצלנו את ההזדמנות הזו כדי להחיות את הקינוח הנוסטלגי והעשיר, וביקשנו משפיות ושפים ממסעדות ברחבי הארץ לייצר את הפרשנות הייחודית שלהם לקרם בוואריה. אסופת המתכונים הרי היא לפניכם.

הערה כללית: כאשר מבקשים מתכונים מקונדיטורים מקצועיים, מקבלים מפרט מאוד מדויק והוראות קפדניות ללא פשרות – אפילו מידת המים מגיעה בגרמים. אנחנו כמובן "תרגמנו" את המתכונים לכוסות וכפות לטובת ההכנה הביתית. עם זאת, אם יש לכם משקל – העדיפו את הדיוק שלו. שקלו את המרכיבים לפני שאתם מערבבים אותם יחד, וקראו היטב את הניואנסים בהוראות שיעזרו להצלחת המתכון.