מיזם מאדמה לאדם
צילום: יערה גור אריה

   איזה בזבוז – על הצלת מזון

ימי המלחמה חיזקו את ההבנה שהצלת מזון היא חיונית. ד"ר אורי מאיר צ'יזיק מסביר על האופן שבו הצלת פירות וירקות תורמת לביטחון התזונתי וחוסכת מיליארדים

מאת: אורי מאיר צ'יזיק |

אחד הנושאים שלא זוכים לתשומת לב בעת שלום אך יכולים להיות קריטיים בזמן משבר, הוא בזבוז מזון. בשגרה, כמעט 40% מהמזון שמיוצר בישראל מושלך לפח בלי להיאכל – כך לפי דו"ח מ-2022 של "לקט ישראל", עמותה שמפעילה את "בנק המזון" הגדול בישראל. לפי הדו"ח, שליש מהמזון המבוזבז מושלך כבר בשלבי היצור ודורש פינוי והטמנה, עקב מחלות, מזיקים ופגעי אקלים. עוד מזון רב מושלך בדרך מהיצרן או מבית האריזה לשווקים, וגם במשקי הבית. עלות בזבוז המזון מוערכת ביותר מ-20 מיליארד שקל בשנה. 

המאמרים הקודמים בסדרה:

כיצד ניתן לתמוך בחקלאות המקומית?
חקלאות היא כמו מים וחשמל
מנות קרב היום שאחרי: ביטחון תזונתי

ימי המלחמה חיזקו את ההבנה שהצלת מזון היא חיונית.  ב"לקט ישראל", לדוגמה, מצילים יותר מ-26,000 טון תוצרת בשנה; עמותת "מצילות המזון", שיושבת בשוק הסיטונאי בירושלים, מצילה יותר מטון וחצי של ירקות ופירות מהשוק בכל יום. הן ועמותות נוספות הגבירו בתקופה האחרונה בצורה משמעותית את פעולות ההצלה שלהן. 

בנוסף, הוקמו מיזמי הצלה חדשים. בצפון הארץ, אנשי קולינריה בכירים הקימו את "מאדמה לאדם", פרויקט שאוסף יבולים המיועדים לזריקה, כמו עלים של בטטה או תפוחים פגומים, והופך אותם למוצרי מזון איכותיים מותססים וכבושים. 

פעילות העמותות הללו לא מגובה על ידי המדינה, ובכלל, בישראל אין חקיקה שמונעת בזבוז מזון. אין רגולציה שמנתבת את המזון המוצל בצורה יעילה למי שנזקקים לו. בזבוז המזון בעולם המערבי נושק ל-50%, רק שבמדינות מערביות רבות מתמודדים עם הבעיה בעזרת חקיקה. בצרפת, למשל, משנת 2016 מחויבים סופרמרקטים להעביר כתרומה מזון אכיל שהיה מיועד לזריקה. בבריטניה חוקקו ב-2019 חוקים שנועדו לצמצם בזבוז מזון לאורך כל שרשרת הייצור והשיווק, ולעודד חלוקה של עודפי מזון בתמורה להפחתת מס. 

גם בישראל, שילוב בין מיזמי הצלה ורגולציה מתאימה יכול לשפר את הביטחון התזונתי ולחסוך למשק 20 מיליארד ש"ח. 

מה אפשר לעשות?

  •  עידוד באמצעות חקיקה של צמצום בזבוז מזון והעברת עודפי מזון לנזקקים
  • חקיקה שלא רק מתמרצת אלא גם כרוכה בסנקציות על מפירי החוק. בדומה לחוק מחזור הפסולת האלקטרונית, שמטיל על יצרנים את האחריות לפינוי פסולת המוצרים שלהם, נדרש גם עולם המזון לקחת אחריות – אם סיפקת לחם לסופר, ורק חלקו נמכר, חובתך לעשות בו שימוש (למשל, למכור בזול לאוכלוסיות מוחלשות או לתרום).