חלל התערוכות של אסיף שואף לקדם את השיח הקולינרי המקומי באמצעות שיתופי פעולה בין אנשי אוכל לאמנים, אומנים וחוקרים מתחומים שונים. התערוכות המתחלפות חוקרות את הקשר בין אוכל להיסטוריה, אנתרופולוגיה, בוטניקה, חקלאות, אמנות ועוד.
התערוכה המוצגת כעת, "מטבח מעבר – לבשל בית" (אוצר: מתן שופן), בוחנת את מציאות חייהם של מפונים אשר נעקרו מביתם, דרך חוויות, חפצים וגעגועים הנסובים סביב המטבח.
לילינבלום 28, תל אביב-יפו. שעות פעילות: ימים א'-ה' בין השעות 16:00-09:00 וביום ו' 09:00-15:00
"געגוע מבעד לזכוכית", פריט מתוך יצירתו של שאול כהן המוצגת בתערוכה לצד יצירות נוספות. צילום כפיר זיו
להחזיק סקוץ' ביד ולהדיח כלים, לטבול עוגייה בנס קפה רותח, לטגן חביתה או להכין קופסאות של אוכל כדי שהילדים והנכדים יבואו לבקר ולאסוף; מתחילת המלחמה, שפרצה ב-7 באוקטובר, עשרות אלפי משפחות נאלצו להתפנות מבתיהן למשך חודשים ארוכים ולשהות בבתי מלון ברחבי הארץ. התערוכה "מטבח מעבר: לבשל בית" בוחנת חוויות וחפצים – מופשטים או מוחשיים, יומיומיים וטריוויאליים – ודרכם מאירה את המציאות הזו: להיות מפונה. עקור מביתך, גולה במולדתך, בעוד המלחמה הולכת ונמשכת. בתוך השיבוש, בתוך החסך, מטלות יומיום הופכות לפנטזיות, מתכונים לכיסופים, השגרה למוצר נחשק.
התערוכה מציצה לתוך חמישה בתים, שהם סיפוריהן של חמש נשים, אשר השתתפו במיזם "סיר של בית הרחק מהבית". דרכן, ודרך מתכונים וסיפורים נוספים שאספנו לאורך השנה החולפת, אנו לומדים על תרומתם של המטבח, שולחן האוכל והריטואלים שסביבם לתחושת השליטה, לביטחון האישי וליציבות, או במילים אחרות – לתחושה של בית, שנפרמה לאחר אירועי 7 באוקטובר. הרצון לחזור ולבשל היה צורך רגשי יותר מאשר פיזי, והבחירה מה לבשל נבעה גם היא מאותו הצורך: המרק של סבתא שנפטרה השנה, תבשיל הדגים שמחזיר לרגע לארוחות השבת המשפחתיות או עלי הגפן הממולאים, שמזכירים את הגפנים שגדלות בחצר הבית המפונה.
הקשיבו להן.
דבר האוצר: מתן שופן
"חפצים"
צילום: כפיר זיו
המיצב "חפצים" מתמקד בכלי אוכל ומטבח של משפחות המפונים מהדרום ומהצפון. כל אחד מן הכלים הללו מעיד על העבר, אבל לא פחות מכך מספר על ההווה ועל הצורך לחזור למה שהיה, למקום המוכר, לבית שנשאר מאחור. החפץ מספר את ההיסטוריה האישית והמשפחתית של מסורות הבישול, מנהגי האכילה וטקסי האירוח המחברים אותנו למי שאנחנו ולשורשים שלנו. לחצו כאן לכל פריטי המיצב.
"הפרעת התמוטטות המושבה"
הילה עמרם, 2013
"הפרעת התמוטטות המושבה" הוא שמה של תופעה שבה דבורים נוטשות במפתיע את הכוורת שלהן. משאירות מאחור את הזחלים ומקורות המזון ופשוט נעלמות. אין תשובה אחת לשאלה מדוע זה קורה, אבל ההערכה היא שמעשי האדם הם שמבריחים אותן.
כשיצרתי את העבודה, לפני כעשר שנים, היא התקשרה אצלי להתמוטטות הערכים של הקיבוץ. מה שהתחיל כרעיון גדול, וסופו שקרס והופרט. רציתי גם לדבר על אקולוגיה, איך תרבות הצריכה, העודפות והשפע, מייצרת עוד ועוד פסולת מזיקה לטבע. חפצים שונים, יומיומיים, חלקם חסרי חן וחסרי שימוש, הוכנסו למשך 24 שעות לכוורות של קיבוץ יד מרדכי, והדבורים כיסו את הציביליזציה בתחרת שעווה.
כעת, המוכר מעורר תחושה לא נוחה של שיבוש, כאילו מרמז על אסון; כמו בית שגל שטף אותו, טלטל ממקומם חפצים שונים והפגיש ביניהם.
ואז הגיע 7 באוקטובר, והביא עמו התמוטטות וקריסת מערכות טוטלית. אל מה שביקש להתבונן איך הטבע מנסה להתמודד עם מעשי האדם, נוצקה בבת אחת משמעות אחרת. הדבורים כיסו את מה שהותיר האדם אחריו, את החיים שהיו כאן, בעבודה ריטואלית, עקבית, פלאית. הן גם חושפות מה שיקרה פה רגע אחרי, כשהטבע ישתלט חזרה אחרי שהאדם הרס אפילו את עצמו. היום, זו לא המושבה שלהן שהתמוטטה.
"כשאני מבשלת אני חושבת על הבית"
יוצר: רועי שאלתיאל
שוש שושן, המפונה מביתה בקריית שמונה קרוב לשנה, מספרת על הגעגועים העזים למטבח ולמכונת העוגיות המרוקאיות שלה שהשאירה מאחור, ועל האתגרים הרבים בריחוק מהבית ומבני המשפחה ובחוסר היכולת לבשל בבית המלון.
לחצו כאן למתכון לעוגיות מרוקאיות של שוש שושן.
"לא אפיתי עשרה חודשים"
יוצר: רועי שאלתיאל
פרחיה סבג, המפונה מביתה בקריית שמונה, עברה תקופה ארוכה של עצבות ובדידות בעת השהות בבית המלון. המעבר לדירה זמנית משלה החזיר לה את היכולת לבשל ולאפות לבני משפחתה מנות כמו לחם בית ומטבוחה ואיתה את שמחת החיים.
לחצו כאן למתכון ללחם בית ומטבוחה של פרחיה סבג.
"נכנסתי לסופר ויצאתי מגדרי"
יוצר: רועי שאלתיאל
אתי כהן מאופקים גדלה בבית שאמון על הכנסת אורחים, שלדבריה "אין דבר כזה שיוצאים ממנו רעבים", ומשתפת שלאחר שפרצה המלחמה חוותה תחושה של ייאוש בלי היכולת לבשל ולהזין את בני משפחתה.
לחצו כאן למתכון לפסטייה במילוי פרגית של אתי כהן
"אמרנו – תוך שבוע חוזרים"
יוצר: רועי שאלתיאל
כשסיגל חאייק חזרה אחרי תקופה ארוכה לביתה במושב חוסן, הדבר הראשון שהיא מיהרה לעשות כשנכנסה לביתה, היה להדליק את הכיריים ולהכין לילדיה את המאכלים האהובים עליהם.
לחצו כאן למתכון למרק עדשים של סיגל חאייק.
"התגעגעתי אפילו לרחוץ כלים"
יוצר: רועי שאלתיאל
שרונה דהן ,שפונתה מביתה בשדרות, מספרת כיצד היו נצורים 17 איש במשך יומיים בממ"ד, ועל הארוחות המשפחתיות שנעלמו והגעגוע לבית המרוקאי שלה, שאוהבים לארח בו והאוכל תמיד נמצא בו במרכז העניינים.
לחצו כאן למתכון לדגים מרוקאים של שרונה דהן.
הרהורים על אוכל של בית בעת מלחמה
איור: מאיה איש שלום
מיזמים חברתיים שונים שקמו לאורך השנה האחרונה, הציבו במרכזם את "הבישול הביתי". החוקרת מיכל רוזניס בוחנת את משמעותו וכוחו הרגשי ואת המשמעויות שבהם נטען עבור המפונים והמפונות מביתם מאז אירועי ה-7 באוקטובר. לחצו כאן לכתבה המלאה.
