שמו של לחם זה נגזר מהמילה "מא", מים בערבית, והוא מעיד על כמות המים הגדולה יחסית במתכון הבצק הדליל. לחם מאווי מזכיר במראה ובמרקם הספוגי את הלחוח התימני ואת האינג'ירה האתיופית. הוא שייך למשפחת הלחמים דמויי הפנקייק (לחמי מחבת שטוחים), שהייתה נפוצה בכל המרחב הים־תיכוני. במתכונים קדומים נעשה שימוש בבלילת מים וקמח מותססת; במתכונים מודרניים, שעדיין נפוצים במרחב, נעשה שימוש בקמח לבן, לעיתים בתוספת סולת, בשמרים ובסוכר. נוהגים להכין אותו עדיין, גם בחלק מהמאפיות בעיר העתיקה של ירושלים, לקראת הרמדאן.
המתכון המודרני שיצרה האופה ספא בושנק נוצר בהשראת המאפה המסורתי.
המרכיבים
- ¼ 2 כוסות (250 גרם) קמח לבן
- ⅔ 1 כוסות (250 גרם) סולת
- ¾ 2 – 3 כוסות (650-700 מ"ל) מים פושרים
- 1 ביצה בגודל M
- 2 כפיות (8 גרם) שמרים יבשים
- 1 כף (20 גרם) סוכר/סוכר וניל
- קורט מלח
- 1 כף שמן צמחי
- 1 כף גדושה (15 גרם) אבקת אפייה
- להגשה:
- סילאן תמרים וטחינה גולמית/ דבש/ סירופ מייפל/ ריבה
אופן ההכנה
- מניחים את כל הרכיבים חוץ מאבקת האפייה במעבד מזון ומעבדים לבלילה אחידה. מעבירים לקערה, מכסים ומניחים לתפוח במקום חמים 45 דקות.
- מוסיפים אבקת אפייה ומערבבים היטב.
- מחממים מחבת כבדה מעל אש בינונית. כשהמחבת חמה, משמנים קלות ויוצקים ¼ כוס בלילה לשכבה אחידה. מטגנים עד שמופיעות בועות על פני המאווי, 60-30 שניות. הופכים ומטגנים 20-30 שניות.
- מגישים חם עם סירופ שאוהבים: סילאן תמרים וטחינה גולמית, דבש, סירופ מייפל או ריבה.
