מתכון בהשראת הספר "כך נבשל" שיצא בהוצאת ויצ"ו בשנת 1948. בשיחה שקיימנו עם ד"ר אראלה טהרלב בן שחר, היסטוריונית של המדע, שפכנו אור על רוח התקופה כפי שבאה לידי ביטוי בסגנון הכתיבה ובחומרי הגלם השכיחים במתכונים השונים. אחד הדברים הבולטים בספרים הוא שכיחותם של הירקות במתכונים השונים. מכיוון שעודדו נשים רבות לעסוק בחקלאות, עלה הצורך גם ללמד אותן מה לעשות עם כל התוצרת שגידלו (וכך גם להמשיך לתמוך במפעל החקלאי הנשי).
בחודשי הקיץ היו קישואים בשפע, והיה צריך לעשות בהם שימוש לפני שהם נרקבים. בדומה למתכונים רבים נוספים מאותה תקופה, המתכון עושה שימוש בירקות ובביצה כתחליף לבשר שהיה פחות נגיש ושכיח. המנה נפלאה כתוספת חמה לצד אורז, קטניות ופסטה. על אותו עיקרון ניתן להכין את אותה המנה עם חציל.
המתכון הוא חלק מאסופת מתכונים על טהרת הצומח בהשראת ספרי בישול ישנים מקום המדינה. לחצו כאן לאוסף המלא או קראו עוד על אחד מהספרים, "ספר בישול" שיצא בהוצאת ויצ"ו.
המרכיבים
- 4 כפות שמן זית
- 2 בצלים, קצוצים דק
- 4 קישואים, חתוכים לקוביות גדולות
- מלח
- פלפל שחור גרוס
- 3 ביצים קשות
- להגשה:
- עירית קצוצה
- מצות (או פרוסות חלה)
אופן ההכנה
- מחממים שמן במחבת מעל אש בינונית. מוסיפים את הבצלים ומטגנים אט אט ותוך כדי ערבוב לסירוגין, עד שהם מזהיבים ובגוון קרמל עמוק. זה ייקח רגע, אז בסבלנות.
- מוסיפים את קוביות הקישואים, מתבלים במלח ופלפל ומבשלים מעל אש בינונית עד שהקישואים רכים לגמרי.
- מעבירים את תערובת הקישואים לקערה, מוסיפים את הביצים הקשות ומועכים במזלג למרקם גס. אפשר גם לטחון את התערובת במעבד מזון למרקם חלק יותר, לפי הטעם. טועמים ומתקנים תיבול לפי הטעם. מפזרים מעל עירית קצוצה ומגישים לצד מצה (או פרוסת חלה).
