המנה הפופולרית המכונה “פיתה דרוזית עם נוטלה” אינה מגלמת רק מפגש בין המקומי למערבי, אלא דרכה ניתן לדון על יחסי כוחות בחברה הישראלית ועל כוחות השוק.

תרגיל במחשבה: האם הצ'יפס התפוח של הפלאפליות הוא המצאה ישראלית? העיתונאי אסף אביר נכנס למאורת הארנב, שהיא שוק בצלאל בתל אביב, והגיע עד למאה ה-18 בצרפת.

כרוב כבוש אינו טרוויאלי למזרח התיכון, באופן מסורתי; כיצד מצא בכל זאת את דרכו אל הפלאפליות בישראל?

הרבה השתנה בגאולה, מימי התנור השכונתי ועד לחמגשית של ליל שישי. עדי נמיה כהן יצאה לסיור קולינרי תוסס בשכונה, שמדגים כי גם מטבח שנדמה סגור ומובחן לעולם אינו הרמטי לשינויים.

מאז פרוץ המלחמה באוקטובר 2023, הצפון ספג פגיעה אנושה מתמשכת ומאז בעלי העסקים נאבקים על קיומם. פרויקט "צפונה" שואף להם תקווה

הסיפור שמקשר בין הקצה הקטום של הפיתה לחוקרי מס הכנסה הפך למיתולוגיה ישראלית – תרבותית, כלכלית וקולינרית וגרסאות רבות של פרטי המקרה מסתובבות ברחבי הארץ. האם יש אמת באגדה האורבנית?

עם הקמת המדינה, היערות החדשים שניטעו בה הפכו את המרחב למוכר עבור העולים ממזרח אירופה – אבל עבור אחרים הוא הפך למנוכר. התחקות אחר פרקטיקות ליקוט הפטריות בישראל חושפת מערכת יחסים מורכבת בין האדם לטבע, על רקע תהליכים של עיור, מודרניזציה ושינויי אקלים.

ברוכים הבאים לספריית אסיף Welcome to Asif Library

חג החנוכה גורם גם לסרבני טיגון מובהקים לעמוד במטבח ולטגן ערימות של לביבות ריחניות לקראת הדלקת הנרות. גיא בן הרוש, המנהל הקולינרי של אסיף, מציג 9 סיבות שעלולות לייצר לביבה מתפרקת, לא מבושלת או ספוגה בשמן וכיצד ניתן להימנע מהן.

בין אם לפניכם בסבוסה, הריסה, רוואני או נאמורה, קשה לעמוד בפני עוגת סולת עסיסית טבולה במי סוכר. מהאימפריה העות'מאנית ועד לתפריטי הקינוחים במסעדות בישראל – סיפור מסעותיה במזרח התיכון של העוגה בעלת עשרות השמות והגרסאות 

צללנו להיסטוריה הענפה של הקרמבו, מבשר החורף הישראלי, שכוללת שמות לא תקינים פוליטית בעברו, סוגיות הלכתיות, שלל שיטות אכילה ואף גרסה מוטרפת במיוחד המוגשת בעיר רחובות. סיפורו של הקרמבו

שנה לא קלה, בלשון המעטה, עברה על תעשיית האוכל המקומית. בתי אוכל ויצרנים עוד לא הספיקו להתאושש מהקורונה, כשפרצה המלחמה ב-7 באוקטובר וזעזעה את המדינה. רבים מצאו את עצמם מפונים או נאלצים לשנות את אופי הפעילות, כמה מהם משתפים בשנה שעברה עליהם – בין ייאוש לתקווה.

עוד בשנות ה-20 של המאה הקודמת, הטיפו קמפיינים ממשלתיים לעקרות הבית הציוניות לרכוש ״מן תוצרת הארץ״. אך במקביל, התקשו הן הבשלניות הביתיות והן החקלאים להזין מדינה צעירה במשבר אל נוכח חוסר תמיכה ממסדי. ישראל שלאחר ה-7 לאוקטובר 2024 חווה מתחים דומים סביב ההתגייסות האזרחית להזין ולהאכיל. מה בין אז לבין היום? ראיון לרגל צאת ספרה החדש של ד"ר אראלה טהרלב בן-שחר

בין הילדות בקיבוץ מעלה החמישה לשורשים המשפחתיים הנטועים במגרב, בין הזיכרון הפרטי לסיפור הלאומי, העיתונאית הילה אלפרט במכתב אישי על המנה שאוצרת בתוכה את כל סיפורי הארץ.

מיזמים חברתיים שונים שקמו לאורך השנה האחרונה, הציבו במרכזם את "הבישול הביתי". החוקרת מיכל רוזניס בוחנת את משמעותו וכוחו הרגשי – גם כאשר גבולותיו נפרצים.

בקר, עוף, דגים או כרשה; תוניסאיות, פרסיות, הודיות או פולניות; מטוגנות או מבושלות ברוטב – הקציצות על כל סוגיהן כיכבו מאז פרוץ המלחמה ב-7 באוקטובר, אולי כי קל לארוז ולשנע אותן. אבל גם אולי, כפי שטוען העיתונאי חיליק גורפינקל, משום שקציצות הן נשא של טעמים וזיכרונות המרכיבים את המושג "בית".

במסגרת הפרויקט "האדמה צומחת שוב" מקדיש מרכז אסיף חלקת אדמה בחווה על גג המרכז, במטרה לאפשר למגדלים לספר את סיפורם, להציג מיבולם, ולטעת שורש וזיכרון של בית בקרקע אל מול הטלטלות, האתגרים והאובדן.

הקשר הבלתי-נפרד בין טעם לזיכרון: על מחוזות העבר – שורשים תרבותיים, זיכרונות ילדות או געגוע לאדם קרוב – המתגנבים בלגימה ובביס.

שבוע לאחר 7 באוקטובר, ספר הבישול המשותף של ג'ליל דביט ועוז בן דוד יצא לאור בגרמניה, חרף הניסיונות לעצור את הירידה לדפוס ברגע האחרון. כעת דביט – המגדיר את עצמו כערבי פלסטיני, ישראלי, נוצרי וחילוני – מסכם את השנה האחרונה ומשתף כיצד האירועים השפיעו על מסעדותיו ברמלה ובברלין, מדוע אינו מתבטא פוליטית ברשתות החברתיות אבל כן מדבר עם סועדיו, והאם עדיין יש תקווה לחיים משותפים?

במשך שנים הספר "עוגות יום-הולדת" של ג'וזי מנדלסון סיפק לילדי ישראל עוגות איקוניות בצורת תיבת אוצר, כלי תחבורה וחיות מעוטרות בשוקולד וסוכריות. צלילה היסטורית לנבכי הספר מגלה שהמקור שעליו הוא מתבסס מגיע מהקצה השני של העולם

מצב החקלאים בישראל גרוע בהרבה מאשר באירופה, אך למחאה שלהם אין הד ציבורי משמעותי. האם הרשת הקהילתית שלנו, יכולה להראות את כוחה גם כאן ולייצר שינוי? ד"ר אורי מאיר צ'יזיק בפרק המסכם בסדרה

חג מתן תורה, חג הקציר או חג הכרמל? חוקרת האוכל הישראלי הקדום, ד"ר טובה דיקשטיין, צוללת למשמעויות ההיסטוריות מאחורי חג השבועות ומסבירה כיצד הפך מחג ביכורי החיטה לחג שעיקרו מאכלי חלב

ימי המלחמה חיזקו את ההבנה שהצלת מזון היא חיונית. ד"ר אורי מאיר צ'יזיק מסביר על האופן שבו הצלת פירות וירקות תורמת לביטחון התזונתי וחוסכת מיליארדים

מסע בזמן דרך ספרי הבישול מאז ועד עכשו שלימדו אותנו כיצד לבשל

באיזה אופן יכול כל אחד מאתנו לתמוך בחקלאות המקומית? ד"ר אורי מאיר-צ'יזיק מסביר בפרק השלישי של "מנות קרב – היום שאחרי"

מדוע חשוב כל כך לסייע לחקלאים ומה גורם להתייקרות של התוצרת המקומית? ד"ר אורי מאיר צ'יזיק מסביר בפרק השני של "מנות קרב- היום שאחרי המלחמה"

ניתן לשלוח קורות חיים לכתובת המייל המצויינת בהמשך, בתוספת פסקה קצרה המסבירה מדוע אתם.ן האדם המתאים למשרה

לאחר אירועי ה-7 באוקטובר אזרחים רבים מיהרו להתנדב בשלל מיזמי הזנה. בתוך כך חסרונה של המדינה הורגש בתחומי תכלול, אספקה ושינוע והדגיש את חשיבות השמירה על ביטחון תזונתי, גם בימי שלום

אסיף משיקה פרויקט חדש המציע הרשמה ללא עלות לסיורים קולינריים בכל רחבי הארץ לבני ובנות הזוג של המגוייסים.ות

במשך חודש אחד בשנה, סאלם חאלדי מוביל סיורים בצפון המעניקים הצצה ללילות הרמדאן דרך סיפורם של הבדואים בגליל, הכולל ביקור בקונדיטוריה מקומית וארוחת איפטאר מסורתית בביתו