תרגיל במחשבה: האם הצ'יפס התפוח של הפלאפליות הוא המצאה ישראלית? העיתונאי אסף אביר נכנס למאורת הארנב, שהיא שוק בצלאל בתל אביב, והגיע עד למאה ה-18 בצרפת.

הרבה השתנה בגאולה, מימי התנור השכונתי ועד לחמגשית של ליל שישי. עדי נמיה כהן יצאה לסיור קולינרי תוסס בשכונה, שמדגים כי גם מטבח שנדמה סגור ומובחן לעולם אינו הרמטי לשינויים.

מאז פרוץ המלחמה באוקטובר 2023, הצפון ספג פגיעה אנושה מתמשכת ומאז בעלי העסקים נאבקים על קיומם. פרויקט "צפונה" שואף להם תקווה

בין אם לפניכם בסבוסה, הריסה, רוואני או נאמורה, קשה לעמוד בפני עוגת סולת עסיסית טבולה במי סוכר. מהאימפריה העות'מאנית ועד לתפריטי הקינוחים במסעדות בישראל – סיפור מסעותיה במזרח התיכון של העוגה בעלת עשרות השמות והגרסאות 

שנה לא קלה, בלשון המעטה, עברה על תעשיית האוכל המקומית. בתי אוכל ויצרנים עוד לא הספיקו להתאושש מהקורונה, כשפרצה המלחמה ב-7 באוקטובר וזעזעה את המדינה. רבים מצאו את עצמם מפונים או נאלצים לשנות את אופי הפעילות, כמה מהם משתפים בשנה שעברה עליהם – בין ייאוש לתקווה.

בין הילדות בקיבוץ מעלה החמישה לשורשים המשפחתיים הנטועים במגרב, בין הזיכרון הפרטי לסיפור הלאומי, העיתונאית הילה אלפרט במכתב אישי על המנה שאוצרת בתוכה את כל סיפורי הארץ.

מיזמים חברתיים שונים שקמו לאורך השנה האחרונה, הציבו במרכזם את "הבישול הביתי". החוקרת מיכל רוזניס בוחנת את משמעותו וכוחו הרגשי – גם כאשר גבולותיו נפרצים.

במשך שנים הספר "עוגות יום-הולדת" של ג'וזי מנדלסון סיפק לילדי ישראל עוגות איקוניות בצורת תיבת אוצר, כלי תחבורה וחיות מעוטרות בשוקולד וסוכריות. צלילה היסטורית לנבכי הספר מגלה שהמקור שעליו הוא מתבסס מגיע מהקצה השני של העולם

מצב החקלאים בישראל גרוע בהרבה מאשר באירופה, אך למחאה שלהם אין הד ציבורי משמעותי. האם הרשת הקהילתית שלנו, יכולה להראות את כוחה גם כאן ולייצר שינוי? ד"ר אורי מאיר צ'יזיק בפרק המסכם בסדרה

מסע בזמן דרך ספרי הבישול מאז ועד עכשו שלימדו אותנו כיצד לבשל

במשך חודש אחד בשנה, סאלם חאלדי מוביל סיורים בצפון המעניקים הצצה ללילות הרמדאן דרך סיפורם של הבדואים בגליל, הכולל ביקור בקונדיטוריה מקומית וארוחת איפטאר מסורתית בביתו

מדיניות הפרטיות של אסיף

"מבשלת חמה – ספר המתכונים של קיבוץ כפר עזה" מספר על העבר המשגשג של קהילת כפר עזה באמצעות מתכונים וזיכרונות מחדר האוכל

מיזם חדש מבקש לענות על הצורך ההולך וגובר של משפחות מפונים רבות – ששוהות במגורים זמניים כבר שבועות ארוכים – לבשל בעצמן עבור עצמן כדי להרגיש, גם לרגע קצר, בבית.

קפה אסיף חוזר לפעילות ומשיק ארוחות עסקיות, סדנאות אוכל למפוני עוטף עזה, לצד מתכוני לביבות וסופגניות מרחבי העולם

מיזם חדש של "אסיף" יאפשר למסעדות להמשיך לספק תעסוקה לעובדים שלהן ולקבל על כך תשלום, ובמקביל גם לחזק את המורל של כוחות הביטחון. איך זה עובד?

עד לא מזמן שפים עמדו מאחורי סירים ויזמי פודטק מאחורי מבחנות, עתה נראה שיש גם דרך אחרת

צפו ברב־שיח שהתקיים באסיף עם העיתונאים הילה אלפרט, עפרי אילני ונטע הלפרין

מימי הביניים ועד ימי האינטרנט – בעזרת חיפוש בספרייה הקולינרית של אסיף, ניסינו להתחקות על עקבותיה של הפשטידה ולגלות מה יש בה שאנחנו הישראלים כל כך אוהבים

הילה אלפרט חוזרת אל הימים בהם העולים שהגיעו מארצות ערב מילאו את השוק הירושלמי בסירים, ריחות ומטעמים שבישלו בעצמם עבור עצמם והפכו אותו למסעדה אחת גדולה, שהשפעתה על המטבח הישראלי החדש ניכרת עד היום

כחלק מהתערוכה "בית הרחק מהבית הרחק מהבית" המוצגת באסיף ועוסקת בשאלה מהי מסעדת פועלים, ביקשנו מקובי רובין, נהג מונית בעל המדור "המונה טועם" בו הוא ממליץ על בתי אוכל ברחבי הארץ במסגרת נסיעותיו, לבחור את מסעדות הפועלים האהובות עליו.

מהפואמה של יוסי בנאי על עזורה ועד ל"אצל ציון" של מאיר אריאל, העיתונאית נטע הלפרין מציירת דיוקן ספרותי של מה שמכונה "מסעדות פועלים" בחברה הישראלית.

אכילה מודעת ומקיימת אינה חייבת להיות סגפנית, כפי שמוכיחים כמה מהפתרונות היצירתיים והחדשניים בתחום צמצום בזבוז המזון בישראל שהוצגו באירוע השנתי של אסיף להעלאת המודעות לבעיה.

אנא קראו את תנאי השימוש באתר לפני השימוש בו ולפני ביצוע כל עסקה דרך האתר, לרבות הזמנת סיורים.

שאלנו שפים, חוקרות ועיתונאים מתחום הקולינריה מהי לדעתם מסעדת פועלים בישראל. אלו התשובות שלהם.

במושב הבוקר ״מקומיות במשבר״ בחנו באמצעות פאנלים והרצאות את משמעות המונח ״מקומי״ בעתות משבר ודרך פריזמה של פוליטיקת זהויות. לאחר מכן, שמענו הרצאה על הקיימות החדשה, ואתגרנו כמה מובילות ומובילים בתחום הפודטק על שאלת המקומיות במוצר שלהן.

במסגרת יום אסיף – מקומיות, חוקרת המזון המקראי ד״ר טובה דיקשטיין והעיתונאית והטבחית מאיה דרין לקחו אותנו למסע קולינרי מרתק שהתחיל לפני אלפי שנים.

גלגוליו של הבורקס רבים ממש כמו שכבות הבצק שבו, והם טווים דרך מרתקת ממאכל נוודים לשולחנות המלוכה ועד דוכני רחוב, מסעדות פועלים, מאפיות פשוטות ומסעדות.

בשנים האחרונות למדנו להבחין בין זני זיתים כמו סורי, ברנע, או קורנייקי ולצ׳ינו – אבל מה אם נגיד לכם שאפשר ללמוד גם לטעום את המקום? מומחה שמן הזית, אהוד סוריאנו, על חשיבותה של גאולוגיה, ועל השפעתו של הטרואר בישראל על טעמו ואיכותו של השמן הכי מקומי במטבח הישראלי.

איך התגלגל הקפה ממשקה בעל חשיבות טקסית ורגשית בתרבות הערבית למשקה ישראלי הנתפס כפשוט, זול ואפילו נחות – ומה הסיבות לרנסנס שהוא עובר בימים אלה, כחלק מתרבות קולינרית מקומית.

מדריך לטעימות קפה שחור

אפייה בטאבון מסורתי העשוי בוץ ותבן היא מיומנות עתיקה שכמעט ונעלמה מהעולם. ביקור בכפר הפלסטיני סוסיא חושף את תהליך הבנייה שלו ומגלה את הסיבות לטעמן הייחודי של הפיתות הנאפות בו.

המיצב "פיקניק על מאדים" של האמן והמעצב עומר פולק שהוצג בגלריה של אסיף מעלה שאלות חשובות על העתיד הקולינרי שצפוי לנו.

המטבח הפלסטיני שלי: היסטוריה וסיפורים משפחתיים

ספר נדיר שהגיע לספרייה של אסיף בהוצאת ויצ"ו הצית שאלה – מי היו הנשים שכתבו אותו? התשובה חושפת מבט חדש על התפתחות המטבח הארצישראלי

אחרי פריחה של שוק תחליפי בשר הבקר, אנחנו עדים היום לפיתוחים חדשניים בתחום תחליפי הדגים. ראיון עם המייסד של Plantish – חברה ישראלית המדפיסה נתחי "סלמון" טבעוניים.

האגרנומית ומומחית שמן הזית איילה נוי מאיר (משק ריש לקיש) סוקרת את תעשיית שמן הזית בארץ ומציפה את האתגרים הצפויים בעתיד נוכח משבר האקלים.

אלבינה צ'יזיק יצרה יחד עם אחיה ניקיטה סדרת צילומים הלוכדת את רוח חג הנובי גוד במטרה להנכיח את התרבות שממנה באה לקהל הישראלי שאינו דובר רוסית.

רגע לפני יציאת ספרה החדש בתחילת ינואר, המחברת רות סירקיס מתארחת באולפן של אסיף לראיון עם אפרת אנזל ומספרת על ספרה הראשון שהפך בן לילה להצלחה.

ארבעה אנשי אוכל מובילים בישראל פותחים את הספר "מהמטבח באהבה" ונזכרים בנוסטלגיה במנות שליוו את ילדותם, בחוויות שעיצבו את דרכם המקצועית ובטעמים שהם חוזרים אליהם שוב ושוב

לכבוד ימים אחרונים של מסיק, הילה אלפרט מביאה בפניכם רשימה של שמני זית חד-זניים הנפוצים בארץ לצד הצעות לשימושים שלהם בבישול. 

כיצד המטבח העירוני של ירושלים התפתח ב-200 השנים האחרונות? חוקר האוכל שמיל הולנד במאמר מרתק הבוחן את התמורות השונות שעיצבו את המטבח הייחודי של היישוב היהודי

וניל, ציפורן ואפילו טבק – כל אלו מילות תיאור שכיחות למדי לטעמם וריחם של יינות ותזקיקים, אף שהם נעדרים לחלוטין מתהליך הייצור שלהם. כיצד זה ייתכן? יובל ג'וב הרגיל, הבעלים והמייסד של המזקקה המקומית יוליוס, מסביר

כבר מלאו למעלה משנתיים למותה, וענת ריבלין עודנה מסוגלת לשמוע את את התכונה הקבועה שיצרה אימה – הגברת נחמה ריבלין ז"ל – במטבח הבית שהיה מבצרה

שף ישראל אהרוני ואשת האוכל הילה אלפרט נזכרים ביציאתו של ספר התענוגות, כאשר אדי תקופת הצנע עוד נישאים באוויר וצלקות מלחמת ששת הימים עדיין טריות