עם הקמת המדינה, היערות החדשים שניטעו בה הפכו את המרחב למוכר עבור העולים ממזרח אירופה – אבל עבור אחרים הוא הפך למנוכר. התחקות אחר פרקטיקות ליקוט הפטריות בישראל חושפת מערכת יחסים מורכבת בין האדם לטבע, על רקע תהליכים של עיור, מודרניזציה ושינויי אקלים.
חג החנוכה גורם גם לסרבני טיגון מובהקים לעמוד במטבח ולטגן ערימות של לביבות ריחניות לקראת הדלקת הנרות. גיא בן הרוש, המנהל הקולינרי של אסיף, מציג 9 סיבות שעלולות לייצר לביבה מתפרקת, לא מבושלת או ספוגה בשמן וכיצד ניתן להימנע מהן.
בין אם לפניכם בסבוסה, הריסה, רוואני או נאמורה, קשה לעמוד בפני עוגת סולת עסיסית טבולה במי סוכר. מהאימפריה העות'מאנית ועד לתפריטי הקינוחים במסעדות בישראל – סיפור מסעותיה במזרח התיכון של העוגה בעלת עשרות השמות והגרסאות
צללנו להיסטוריה הענפה של הקרמבו, מבשר החורף הישראלי, שכוללת שמות לא תקינים פוליטית בעברו, סוגיות הלכתיות, שלל שיטות אכילה ואף גרסה מוטרפת במיוחד המוגשת בעיר רחובות. סיפורו של הקרמבו
עוד בשנות ה-20 של המאה הקודמת, הטיפו קמפיינים ממשלתיים לעקרות הבית הציוניות לרכוש ״מן תוצרת הארץ״. אך במקביל, התקשו הן הבשלניות הביתיות והן החקלאים להזין מדינה צעירה במשבר אל נוכח חוסר תמיכה ממסדי. ישראל שלאחר ה-7 לאוקטובר 2024 חווה מתחים דומים סביב ההתגייסות האזרחית להזין ולהאכיל. מה בין אז לבין היום? ראיון לרגל צאת ספרה החדש של ד"ר אראלה טהרלב בן-שחר
בין הילדות בקיבוץ מעלה החמישה לשורשים המשפחתיים הנטועים במגרב, בין הזיכרון הפרטי לסיפור הלאומי, העיתונאית הילה אלפרט במכתב אישי על המנה שאוצרת בתוכה את כל סיפורי הארץ.
מיזמים חברתיים שונים שקמו לאורך השנה האחרונה, הציבו במרכזם את "הבישול הביתי". החוקרת מיכל רוזניס בוחנת את משמעותו וכוחו הרגשי – גם כאשר גבולותיו נפרצים.
בקר, עוף, דגים או כרשה; תוניסאיות, פרסיות, הודיות או פולניות; מטוגנות או מבושלות ברוטב – הקציצות על כל סוגיהן כיכבו מאז פרוץ המלחמה ב-7 באוקטובר, אולי כי קל לארוז ולשנע אותן. אבל גם אולי, כפי שטוען העיתונאי חיליק גורפינקל, משום שקציצות הן נשא של טעמים וזיכרונות המרכיבים את המושג "בית".
במסגרת הפרויקט "האדמה צומחת שוב" מקדיש מרכז אסיף חלקת אדמה בחווה על גג המרכז, במטרה לאפשר למגדלים לספר את סיפורם, להציג מיבולם, ולטעת שורש וזיכרון של בית בקרקע אל מול הטלטלות, האתגרים והאובדן.