סיר של בית היא סדרת אירועים שבועית במסגרתה דמויות שונות מתארחות בקפה אסיף ומבשלות את המנה שמסמלת עבורם את הבית.
כנצר לשושלת משפחתית מפוארת שהתיישבה בגליל, דליה חבשוש תבשל בקפה אסיף מנה של קישואים ממולאים שלמדה להכין מסבתה ז"ל.
דליה חבשוש היא צאצאית לשושלת נדירה מצד אימה המונה 41 דורות בארץ, ליתר דיוק באזור הגליל. אביה ממוצא תימני, ולימים גם התאהבה בבחור תימני במועדון ג'ז והכריזה – "זה יהיה שלי". אותו בחור הוא לא אחר מאריה חבשוש ז"ל, מחנות התבלינים הצנועה בשוק לוינסקי שהפכה למוסד תל אביבי.
דליה מבקשת שלא נפנה אליה ב"את", אלא בלשון רבים: "כי אין אני, יש אנחנו". ועוד איזה 'אנחנו'. אותה חנות תבלינים היא גם עסק משפחתי שהוקם ב-1931, ולאחר שנפטר אריה בשנה שעברה – ילדיו ממשיכים את דרכו ומורשתו, באותה ענווה ובאותה תשוקה.
הבישול עבורה, כך לדבריה, הוא כלי לביטוי אהבה וגם מקום ליצירתיות. בנה אורי נוהג לומר בחיוך שהיא הרסה למשפחה את חוויית האכילה במסעדות, "כי בבית הכי טעים". עם כזאת הערכה וכבוד, לא מפתיע שדליה הפכה לטבחית הניסיונות של החנות – היא מקבלת מבניה באופן שוטף תבלינים וחומרי גלם חדשים המגיעים לחנות, ותובנותיה מיתרגמות לטיפים, המלצות והסברים מנומקים לקונים.
את הסגנון שלה היא מגדירה כ"מטבח שמבשל אוכל גלילי, ישראלי, מקומי, שמושפע מסוריה ומלבנון, וגם אוכל תימני מסורתי". במסגרת פרויקט "סיר של בית" היא תבשל ותגיש בקפה אסיף מה שמכונה מחשי קזאב, 'ממולאים שקרנים' בתרגום מילולי. אלו קישואים קטנים של שיא הקיץ, ממולאים בתערובת צמחונית שאינה כוללת בשר, ומכאן שמם. אותם, כמו מרבית מבישוליה, למדה לבשל מסבתה ז"ל שגרה בשפרעם. את הסיר היא מקדישה לבעלה שהלך לעולמו, "האיש הצנוע, הנעים והנאהב. אוהב האדם, שידע לייצר קשר מיוחד עם כולם".