סיר של בית היא סדרת אירועים שבועית במסגרתה דמויות שונות מתארחות בקפה אסיף ומבשלות את המנה שמסמלת עבורם את הבית.
סמירה אבו-ג'ודה, השפית הראשית של פרוייקט ואדי עתיר, מתארחת ב"סיר של בית" עם מקלובה: אחת המנות היותר מזוהות עם המטבח הבדואי, והיא מורכבת משכבות של אורז, ירקות ועוף.
כבר תשע שנים שסמירה היא חלק בלתי נפרד מפרויקט ואדי עתיר, חווה חקלאית חדשנית המשלבת בין מסורות בדואיות לבין טכנולוגיות מתקדמות. היא התחילה בעבודות תחזוקה, למדה תוך כדי תנועה, צמחה לאט ובעקשנות, ובהמשך הפכה לגבנית הראשית. בשנתיים האחרונות היא מובילה את המטבח כולו כשפית הראשית.
הדרך לשם לא הייתה מובנת מאליה, היא אומרת. סמירה נשואה ואם לחמישה, והבחירה לצאת לעבוד, לבנות קריירה ולחלום על עצמאות נתקלה בהתנגדויות, בהשפלות ובקולות שקראו לה להישאר בבית. אבל החלום שלה היה ברור, כך היא מספרת, מאז שהייתה ילדה: להיות אשת קריירה עצמאית. היא בחרה להגשים אותו גם כשזה דרש אומץ וגם כשזה גבה מחירים אישיים. מי שתמך בה מהרגע הראשון היה בעלה, שהאמין בה גם כשאחרים לא.
הסיפור שלה עדיין נחשב יוצא דופן, אבל לדבריה מתחיל להתרחש שינוי בחברה הבדואית, "לא בכל מקום ולא באותו קצב, אבל שינוי אמיתי. נשים שיוצאות לעבוד, לומדות, מרוויחות ומפתחות תחושת עצמאות שלא תמיד הייתה אפשרית קודם". בכל אופן, עבורה היא עדיין בעיצומו של המסע שלה, כאשר היעד הסופי, החלום הגדול, הוא מסעדה משלה.
המקלובה, המנה אותה היא מכינה, היא "מנה יום-יומית בחברה הבדואית, כזו שמבשלים בכל בית". המנה נבנית שכבות-שכבות: ירקות, אורז ועוף או בקר, והיא משתנה מעונה לעונה בהתאם לחומרי הגלם הזמינים ומבית לבית, בהתאם להעדפות אישיות. בסיור הבישול, הופכים את תכולת הסיר על מגש, ומכאן שם המנה "מקלובה" שמשמעו "הפוכה".