מתכון: דאל (תבשיל שעועית לוביה נפאלי) מאת ביג'יי ראי, חברו של אביב אצילי ז"ל

"מקום בשולחן" הוא פרויקט הנצחה של אסיף, שנוצר במטרה לעזור למשפחות שאיבדו את יקיריהן ב-7 באוקטובר להנציח את זכרם דרך מנה שאהבו במיוחד. ביג'יי ראי, חברו של אביב אצילי ז"ל, מכין את הדאל שהיה מכין עבורו באופן קבוע, גם ביום לפני שנרצח. 

ביג'יי ראי מכסה את שעועית הלוביה שבסיר בשפע מים, מניח על האש ומתחיל לבשל אותה עד שתתרכך. זו פעולה פשוטה שנהג לעשות במשך שנים לפחות פעם בשבוע, אבל מאז נרצח אביב אצילי הפולים הקטנים בעלי העין השחורה כמו מביטים בו בחזרה וממלאים את עיניו דמעות. אפילו מבעד לדוכנים בשוק ניבטת אליו הלוביה בעינה הכהה ומציפה אותו בזיכרונות לאדם שכל כך אהב.

אביב היה אחראי במשך 12 שנה על מערך שלם שתמך בענף החקלאות של קיבוץ ניר עוז. ביד רמה, בסבלנות הייחודית לו ובנפש עדינה של אמן הוא ניהל את המסגרייה, מוסך הטרקטורים והמיכון החקלאי של הקיבוץ. עבור ביג'יי, שעבד תחתיו במשך 12 השנים האלו, הוא היה הרבה יותר ממנהל. "אביב היה בשבילי אבא, אח שלי, חבר שלי, הכל בשבילי. אני כל הזמן חושב עליו. כמעט כל דבר עשינו ביחד", הוא אומר, ומתמסר לקיצוץ ירקות דק ומהיר כשל שף מיומן. הבצל והעגבניות הקצוצים למופת ישמשו אותו כבסיס לרוטב הדאל המפורסם שלו, זה שהיה מכין תמיד בכמות כפולה כי ידע כמה אביב אוהב אותו, כי טעמו הזכיר לו את טיוליו הרבים בהודו.

לישראל הגיע ביג'יי מנפאל, שם הייתה לו מסעדה קטנה ובה גם פגש את דורין, מטיילת ישראלית שתהפוך לאשתו. יחד איתה יעבור לגור בקיבוץ ניר עוז, שבו יקימו את ביתם ומשפחתם לצד זו של משפחת אצילי.

ב-6 באוקטובר, יום שישי בבוקר, הייתה הפעם האחרונה שבה בישל ביג'יי את הדאל שלו, וכמו תמיד גם הפעם הוא הכין כמות כפולה – אחת למשפחתו ואחת למשפחת אצילי. בערב, מספרת ליאת אצילי, אשתו של אביב, יצאו שניהם לאכול במסעדה, אבל כל הארוחה היא ואביב רק דיברו ופנטזו על הדאל של ביג'יי, שמחכה להם בבית לארוחת הצהריים של שבת. ארוחה שלא זכו לאכול. בשבת בבוקר, 7 באוקטובר, כשהחלה המתקפה, ליאת ואביב התפצלו: היא רצה להסתגר בממ"ד ואילו הוא קפץ עם כיתת הכוננות על מנת להגן על הקיבוץ. ברגע ששמע יריות, הוא הבין שיש מחבלים בקיבוץ ויצא להילחם, היא מספרת. הם היו בסך הכל שלושה חברי כיתת כוננות, שהצליחו לחבור תחת אש ולהילחם יחד בגבורה, אבל זה היה חסר סיכוי. 

ליאת נחטפה לעזה ושוחררה לאחר 55 יום בעסקת החטופים. יממה אחרי שחזרה מהשבי נודע לה כי אביב נרצח יחד עם שאר חברי כיתת הכוננות וגופתו מוחזקת בעזה. ילדיהם של בני הזוג ניצלו. איה, הצעירה שבהם, הייתה באותה שבת בערבה, כחלק משנת שירות. הגדולים, עפרי ונטע, היו בדירותיהם בקיבוץ בעת הטבח והצליחו להינצל.

אביב אצילי, בן קיבוץ ניר עוז, נולד בשנת 1974. איש אדמה ואוהב אדם, שכל מי שהכיר אותו מספר עליו שניחן בחוש הומור ובסבלנות נדירה, שקשה למצוא היום. עם צוות המסגרייה והמוסך שניהל נמנו מלבד ביג'יי גם יורם מצגר ז"ל, חיים פרי ז"ל, אריה זלמנוביץ' (זלמן) ז"ל ויוסי סילברמן ז"ל. המסגרייה ואנשיה היו חלק מאוד מרכזי בהווי של הקיבוץ, מספרת ליאת.

"לאביב היה מאוד חשוב הקשרים בצוות, גאוות היחידה, תחושת השייכות. הם היו אוכלים יחד ארוחות, מבלים יחד, ולקראת סוף השבוע היו באים לשתות אצלם בירה במסגרייה. הייתה תקופה שהיו גם הופעות במסגרייה. הם היו מנקים ומסדרים ומארחים את באי ההופעות. זה היה הרבה יותר מסתם מקום עבודה. הם היו משפחה אחת גדולה".

על עבודתו סיפר אביב בכתבה שנעשתה עליו בעיתון "הארץ" ב-2019: "בגלל העיסוק היומיומי במכונות חקלאיות, התשובה המהירה כששואלים אותי מה אני עושה בחיי היא שאני חקלאי. העבודה מוכתבת לפי עונות השנה וכמוה גם המעקב, הטיפול והתיקון של הכלים בשדה. יש תקופות שבהן יוצא לבלות הרבה בשדה, לפעמים בשעות לא נוחות ובתנאי מזג אוויר לא נעימים, תוך מאמץ פיזי רב, אבל כמעט תמיד היציאה לשטח עושה טוב על הלב. זה לא קורה הרבה מדי, אבל כשיוצא לראות את הזריחות והשקיעות המרהיבות בערבות הנגב (אם אני מצליח לסנן את הבאסה שאני בעבודה ולא בבית בשעות האלה…), כמעט תמיד אני מצליח להרים את האף מעל האבק ולספוג את עוצמת היופי".

מלבד עבודתו כחרש ברזל, אביב היה גם אמן, ובשנים האחרונות החל לצייר. הוא היה אוסף בשדות חלקי מתכת של כלי עבודה ישנים, לפעמים חלודים ומעוקמים, והיה מפיח בהם חיים חדשים כשצייר עליהם. בשנה האחרונה לחייו עבודותיו זכו להכרה ולחשיפה; בתערוכה קבוצתית בגלריה בתל אביב, שננעלה ב-7 באוקטובר 2023, אביב היה האמן היחיד שמכר את כל העבודות שהציג. 

מאז אותה שבת לא מצליח ביג'יי לחזור שוב לעבוד במסגרייה. חסרונם של אביב ושל הנרצחים מצוות המסגרייה מורגש בין הקירות, שאגרו אינספור זיכרונות משותפים שלא יחזרו. גם את הדאל שהיה מכין עבור חברו לא היה מסוגל לחזור ולבשל, על אף בקשותיה של דורין אשתו. עכשיו זו הפעם הראשונה שהוא מסכים להכין שוב את תבשיל השעועית המתובל, שלא הספיק חברו הטוב לאכול לפני שנרצח.

*המתכון המופיע נאמן למקור המשפחתי ולא בוצעו בו שינויים

הכנתם.ן? שתפו צילום של המנה בצירוף A_Place_at_the_Table# כדי לסייע בהנצחת זכרו של אביב אצילי