מתכון: טונה פאי מאת מרים שפיר, אמו של דור חנן שפיר ז"ל

"מקום בשולחן" הוא פרויקט הנצחה של אסיף, שנוצר במטרה לעזור למשפחות שאיבדו את יקיריהן ב-7 באוקטובר להנציח את זכרם דרך מנה שאהבו במיוחד. מרים, אמו של דור חנן שפיר ז"ל, משתפת את המתכון הלא שגרתי שלה, שהפך במשך השנים למזוהה ביותר עם בנה בקרב המשפחה והחברים – טונה פאי.   

בכל יום חמישי בערב מכינה מרים שפיר ארוחת פשטידות, בדיוק כפי שנהגה לעשות גם אמה. רגע לפני שסוף השבוע מתחיל, מונחות על השיש במטבח בית משפחת שפיר במודיעין תבניות פאי. לכל פאי שתי שכבות בצק פריך וזהוב וביניהן שלל מילויים משתנים, מלבד אחד קבוע: מילוי טונה. היחיד שהילד שלה הסכים לאכול. לא היו הרבה דברים שדור חנן שפיר אהב לאכול, אבל על שני מאכלים לא היה מוותר לעולם והפכו מזוהים איתו במשך השנים: "כריות" עם חלב והטונה פאי של אמו.

מרים מרדדת את הבצק. את המתכון הזה, הלא שגרתי במטבח המקומי, למדה מאמה, שעלתה לארץ מאירלנד.  היא מסדרת את הבצק בתחתית תבנית עגולה עם שוליים גבוהים, שגם אותה, כמו גם את המערוך, קיבלה בירושה מאמה. בשנים האחרונות, למרות שהילדים עזבו את הקן, מרים המשיכה במנהגה להכין את הפשטידות ולחלקן בין בתי הילדים שבגרו. 

לפני כשנה, כשעבר דור לגור עם חברתו, סביון חן קיפר, הוא אמר לאמו שעכשיו תוכל להפסיק עם המנהג. את הנושא סגרה גם מול בת הזוג. לשמע בקשתו של דור, סביון צחקה ואישרה למרים להמשיך להביא להם את הטונה פאי האהוב, בתנאי שעבורה תביא סלט קינואה, היא נזכרת בחיוך. רק פעם אחת אחרי אותה שיחה הספיקה לפנק אותם עם האוכל שלה.

ב-7 באוקטובר בילו בני הזוג במסיבת הפסיידאק, מסיבת טבע קטנה ומחתרתית שהתקיימה לא הרחק מפסטיבל נובה הגדול. כשהחלו מוקדם בבוקר להישמע האזעקות, נכנסו דור וסביון לרכב והחלו לברוח. בשעה 07:08 התקשרה סביון למשטרה ודיווחה שירו עליהם בצומת מעון, שיש הרוגים בשטח ושהם ממשיכים משם. אחר כך אבד איתם הקשר. 

בהתחלה, משחזרת מרים, הם היו בטוחים שדור מסתתר. שחפר בור כדי שהוא וסביון יוכלו להתחבא בו. החשש היחיד שלהם היה שבגלל הפוסט-טראומה שלו מצוק איתן, דור לא יצא מהמחבוא כי לא יאמין שהטובים מחפשים אותו. לכן ביקשו מהכוחות בשטח לכרוז לו: "אמא מחכה בבית עם כריות וחלב", מתוך אמונה שהמסר יביא אותו אליהם בחזרה. במשך שלושה ימים חיפשו אותם, קראו להם, עד שנמצאה גופתה של סביון. למחרת אותרה גם גופתו של דור.

ללוויה של בנה לבשה מרים בגד חגיגי ששמרה מהברית שלו ותכננה ללבוש לחתונתו. "כשקברנו אותו דמיינתי שהוא עולה לשמיים ויש שם חופה והכלה כבר מחכה לו", היא אומרת. הזמר קובי אפללו שר את השיר "מה שהלב בחר", שבני המשפחה קיוו שיישמע בחתונתם של בני הזוג, אבל במקום לחופה הם הובאו למנוחות. דור היה בן 30, סביון היתה בת 31.  

הוא היה הבן הבכור של מרים ואיציק שפיר, אח גדול לשלוש אחיותיו, ניצן, שחר ואופק, שאיתן היה לו קשר מיוחד. הוא אפילו זכה להיות דוד לבתה הקטנה של ניצן ולהיקרא "דוד-דור". חבריו הטובים, שהגיעו לנחם את המשפחה, העידו כולם כי היה אדם טוב לב וחבר נאמן, שתמיד היה שם כשהיו זקוקים לו. במשך תקופה ארוכה עבד וניהל בברים, אך מאז שסיים את לימודי התקשורת במכללת ספיר עסק בקריינות וגם עבד ברשת "עושים היסטוריה" כעורך ומפיק. זמן קצר לפני שנרצח הוא עזב את העבודה ב"עושים היסטוריה" כדי לטפל בפוסט-טראומה ולהמשיך להתפתח. הוא תרם רבות כדי לעורר מודעות בקרב הציבור לאתגרים שאיתם מתמודדים הלומי קרב, ויזם את קמפיין איסור השימוש בזיקוקים ביום העצמאות.

אחרי שמרים מניחה את שכבת הבצק העליונה וחותכת בסכין את הבצק העודף, היא מגלגלת אותו בין אצבעותיה לרצועות, שאיתן תעטר כהרגלה את הפאי. לפעמים היא כותבת מהן "שבת שלום", לפעמים "בהצלחה" לקראת מבחן קרב. הפעם היא יוצרת יחד עם בתה ניצן, שמצטרפת אליה למטבח, את המספר 31. "היום, 11 באוגוסט, לפני שנה בדיוק חגגנו לדור יומולדת 30", מספרת ניצן כשנחשי הבצק מתעגלים בין אצבעותיה. "הוא היה בשיא של החיים שלו. הוא וסביון בדיוק עברו לגור ביחד. היינו כולנו בבית החדש שלהם, עשינו קריוקי כל המשפחה והלכנו לבאולינג. זה היה מאוד מצחיק, כי זה מן בילוי כזה שמבוגרים כבר לא עושים", היא נזכרת בחיים האחרים שהיו להם רק לפני שנה. מעל המספר 31 היא כותבת בבצק "דורדי", כפי שכינו אותו בבית, ומכניסה את התבנית לתנור. "live the moment", היה המסר של אחיה, שאותו קעקע גם על גופו. לחיות את הרגע, למרות כל הקשיים. מסר שהיא מבקשת להעביר הלאה, עכשיו יותר מתמיד. 

הכנתם.ן? שתפו צילום של המנה בצירוף A_Place_at_the_Table# כדי לסייע בהנצחתו זכרו של דור חנן שפיר ז"ל.