מנת המאמונייה נחשבת לאבטיפוס של עוגת הבסבוסה. זהו ממתק מימי הביניים, שמסופר עליו שהומצא עבור הח'ליף אל-מאמון, שחלש על האימפריה המוסלמית במאה השמינית. לפי האגדה, ביקש הח'ליף מהשף שלו, שיכין לו מנה מהירה מהמצרכים שעמדו לרשותו. כתוצאה מכך נולדה מעין דייסת אורז או סולת (הגירסאות חלוקות), שספגה לתוכה גם סירופ סוכר לפני ההגשה.
המאמונייה נחשבת למאכל סורי, ששייך במובהק לעיר חאלב – שם מבשלים אותה בקלחת ואוכלים לארוחת בוקר של יום שישי או כפינוק של סופשבוע. בחלק מהגרסאות המודרניות יותר, בשלב ההגשה משלבים גבינה מלוחה שהושרתה במעט מים להסרת חלק מהמליחות כמו פטה או גבינת חלומי. בגרסאות אחרות היא מוגשת עם קרם קשטה או גבינה לבנה רכה, ולעתים לצד לחם שטוח.
על פי המנהג העממי בסוריה, מומלץ להגיש מאמונייה לאישה אחרי לידה כמזון מחזק. המתכון למאמונייה על בסיס שלושה ספרים הנמצאים בספרייה של אסיף: "Our Syria" של דינה מוסאווי ועיטאב עזאם, "Aleppo cookbook" של מרלן מטר, והספר "מטעמי המזרח" של קלודיה רודן. המתכון הוא חלק מפרויקט הבסבוסה.
מרכיבים
לסירופ סוכר:
1 ליטר מים
כוס וחצי (300 גרם) סוכר
למאמונייה:
60 מ״ל סמנה/גהי/ חמאה מזוקקת
¾ כוס + 2 כפות (170 גרם) סולת דקה
½ 1 כפית מי זהר
3 טיפות מי ורדים
להגשה:
2 חופנים של פיסטוק, קצוץ גס
3-4 כפיות קינמון (ניתן לצמצם כמויות אם לא אוהבים)
אופן ההכנה
- בקלחת קטנה מחברים בין המים והסוכר והמים ומביאים לרתיחה. מנמיכים את החום לאש קטנה-בינונית ומבשלים לעוד כ-5-7 דקות. אין צורך לערבב, הסירופ יוצא דליל יחסית ומסמיך בדיוק לסמיכות הרצויה.
- במקביל, בסיר בינוני ממיסים את הסמנה על חום נמוך.
- לאחר המסה, שופכים אל הסיר את הסולת ומערבבים באופן תדיר עם כף עץ עד לקבלת דייסה בצבע זהוב בהיר, במשך כ-5 דקות.
- שופכים את הסירופ החם לתוך הסיר ומערבבים נמרצות עד רתיחה. מנמיכים לחום נמוך, ממשיכים לבשל למשך דקה נוספת. מערבבים היטב לאורך כל תהליך הבישול.
- מסירים מהאש ומוסיפים מי זאהר ומי ורדים, מערבבים ומכסים למשך 5-10 דקות עם מגבת, עד שהסולת מתנפחת. מעבירים לצלחת הגשה מפזרים פיסטוקים קצוצים וקינמון. רצוי להגיש מיד. במידה ושומרים במקרר אפשר למחרת לחמם עם קצת מים ולהגיש שוב.
מתכונים נוספים
