מתכון: סינבון (מאפה מתוק במילוי קינמון) מאת קארין צ'רצ'יל, חברתה של הדר חושן ז"ל

"מקום בשולחן" הוא פרויקט הנצחה של אסיף, שנוצר במטרה לעזור למשפחות שאיבדו את יקיריהן ב-7 באוקטובר להנציח את זכרם דרך מנה שאהבו במיוחד. 

"הסינבון זה קינוח כזה חם, בדיוק כמו שהיא הייתה, כזו חמה ואוהבת. ומנחם כל כך… כמו הדרי", אומרת קארין צ'רצ'יל, שחברתה הטובה הדר חושן נרצחה ב-7 באוקטובר. למרות שהיא קונדיטורית ומאפה הקינמון המתוק היה המאכל האהוב ביותר על חברתה, היא מעולם לא הספיקה להכין לה אותו. זו הייתה חברות מאוד קרובה, אבל היא נמשכה זמן קצר, קצר מדי. עכשיו, במקום להכין להדר את הסינבון ולזכות בחיוך הממיס שהיה חלק בלתי נפרד ממנה, היא מכינה אותו לזכרה. 

את הפעם הראשונה שפגשה את הדרי שלה היא לא תשכח. זה היה בשדה התעופה, כשהייתה בדרכה לטיול הגדול לדרום אמריקה עם חברתה לבנת לוי. "עד היום אני זוכרת מה הדר לבשה ואת ההתנהגות הצעקנית שלה, המיוחדת לה", מספרת קארין. "היא הייתה מצחיקה ורעשנית מההתחלה, אבל רעש שמח. שכולם יראו אותה, שהיא שם". בכל מקום שהייתה מגיעה אליו הפכה הצעירה עם החיוך הגדול והלב הרחב לכוכבת, כובשת את כולם וגורמת להם לרצות להיות חברים שלה, אומרת קארין בגעגוע. "אני מודה על הזכות שהיא הייתה החברה הכי טובה שלי בשנה וחצי האחרונות". 

במשך כל הטיול, הדר הייתה שם בשבילה בכל רגע, בכל מכשול. מחזקת, עוטפת, מנחמת. "היינו מנהלות שיחות, מגיעות לדמעות, ואז היא הייתה מנגבת לי אותן ואומרת: הכל טוב, הכל בסדר, ותוך שנייה שמחת החיים שלה הייתה מדבקת". ממנה למדה, היא אומרת, מהו ערך החברות. "לא משנה כמה היה לי קשה, היא לא נתנה לי להתרסק". בחודש מאי, חזרו שלוש החברות יחד לארץ. "חזרנו אחיות מדרום אמריקה… היו לנו כל כך הרבה חלומות יחד".

ב-7 באוקטובר בילו הדר ולבנת יחד במסיבת הנובה. קארין, שהייתה אמורה להצטרף אליהן, החליטה לוותר. כשהחלו האזעקות, היא אפילו לא ידעה שהמסיבה שאליה נסעו חברותיה הטובות נמצאת בדרום. אבל היא ישר שלחה להן הודעה, לבדוק שהן בסדר, והן ענו לה מיד. היא הייתה האחרונה שדיברה איתן. "בשעה 07:45 הדר שלחה לי הודעה: 'יפה שלי'. עניתי לה, וזהו. זו הייתה ההודעה האחרונה. סביב 08:00 הרגשתי שאיבדתי אותן, אבל לא רציתי להאמין לזה".

כשהחל מטח הטילים נכנסו השתיים לרכב של לבנת ויצאו ממתחם המסיבה. הן עצרו במיגונית הקרובה ביותר, ליד רעים, ונכנסו אליה. המחבלים איגפו את המיגונית, ירו לתוכה וזרקו רימונים. הדר ולבנת נהרגו במקום, בנות 27 במותן. רק כעבור כשבועיים זוהו גופותיהן. 

הדר נולדה בשנת 1995 לגליה ואבטליון חושן, אחות להלל, דור, נתן וינון. אמה מספרת שמאז שהייתה קטנה, החיוך על פניה היה לסימן ההיכר שלה כמו גם שמחת החיים והאופטימיות. גם לאחר שאביה נפטר מסרטן לפני תשע שנים, נזכרת האם, היא התעקשה לשמור על אופטימיות ולגרום לבני המשפחה להמשיך לחייך וליהנות ממה שנשאר. אחרי התיכון, במסגרת שירות לאומי, שהתה בלוס אנג'לס כמדריכה בבית ספר יהודי. בהמשך שבה לארץ, למדה לתואר ראשון בהנדסת תעשייה וניהול והמשיכה לקורס סייבר. בחודשים האחרונים לחייה עבדה כראש צוות של פרויקט בחברת קלאוד אדג'.

"קינמון היה התבלין האהוב עליה ועל המשפחה שלה", מספרת קארין בעודה מורחת על יריעת הבצק המרודד את מלית החמאה המתוקה, המתובלת בהרבה קינמון. במזוודה הגדולה שלקחה איתה לטיול, היה להדר הכל, כולל מבחנות עם תבלינים מהארץ, היא נזכרת, אבל קינמון היא הביאה בכמות גדולה במיוחד ונהגה להוסיף אותו כמעט לכל מאכל שהכינה, ולא משנה אם היה מתוק או מלוח. את האהבה הגדולה לסינבון כנראה גילתה במהלך שהותה בארצות הברית, היא אומרת ונזכרת בתמונה שהיא מאוד אוהבת של חברתה מאותה תקופה בלוס אנג'לס, עוד לפני שהכירו, ובה היא אוכלת סינבון בהתלהבות. את הכל היא הייתה מתעדת, מדגישה קארין. "המשפט שהיא תמיד הייתה חוזרת עליו זה: 'אתם עוד תודו לי שאני מתעדת ככה'. מי ידע שהמשפט הזה יקבל משמעות כזאת מצמררת". 

אם הדר הייתה פה עכשיו ורואה את הסינבון היא הייתה מגיבה בצרחות, אומרת קארין ומחייכת. "היא בטח הייתה אומרת: אחותי, אני גאה בך. איזה כיף שזה בשבילי". את הנוכחות שלה היא מרגישה כל הזמן. לפעמים, כשהיא מבקשת לחלום עליה, היא מופיעה לה בחלום. האחרון היה עוצמתי במיוחד, היא מספרת. בדיוק כמו שתמיד אמרה לה, שהיא לא תיתן לה להתרסק – גם בחלום היא ביקשה ממנה להיות שמחה ונתנה לה חיבוק גדול ונשיקה. 

הכנתם.ן? שתפו צילום של המנה בצירוף A_Place_at_the_Table# כדי לסייע בהנצחת זכרה של הדר חושן ז"ל.