מתכון:  עוף בתנור עם תפוחי אדמה מאת אָני לוי, אמה של סיגל לוי ז"ל

"מקום בשולחן" הוא פרויקט הנצחה של אסיף, שנוצר במטרה לעזור למשפחות שאיבדו את יקיריהן ב-7 באוקטובר להנציח את זכרם דרך מנה שאהבו במיוחד. 

אָני לוי מעסה היטב את העוף בתבלינים לפני ההכנסה לתנור. מאז ומתמיד, היא אומרת, זו מנת הבית המשפחתית בימי שישי. "גם כשהילדים היו קטנים, הם היו מביאים את החברים שלהם ואוכלים את העוף בתנור שלי". בתה, סיגל, הייתה מכינה את המנה הזו לעתים תכופות בבית שלה ושל ארוסה, ותמיד התקשרה לאמה תוך כדי, לשאול שאלות על אופן הבישול. 

אבל, מודה אָני, יותר מאשר עוף, האוכל שסיגל הכי אהבה בעולם היה פופקורן ובירה. עד כדי כך, שחברים ומשפחה הנציחו אותה באמצעותם: חברותיה קעקעו על עצמן קרטון פופקורן לזכרה; המשפחה והחברים ייצרו בירה עם ליקר סיגלית לזכרה; וידידת המשפחה שפתחה בר בברלין, הכניסה לתפריט שלו קוקטייל עם סיגליות.

סיגל, אחות צעירה לשלושה אחים גדולים, נודעה בזכות אישיותה המצחיקה והפלפלית, עיני התכלת הנוצצות והרצון שלה לתת ולעזור, שהביא אותה לעבודה עם נוער בסיכון. בבית הספר נהגה לגשר בין ילדים שרבו, לשמוע את שני הצדדים ולסייע להם להשלים. היא תמיד רצתה להבין אנשים, מספרת אמה. כשבגרה, שמה לה למטרה להיות עובדת סוציאלית  ולעזור לנוער במצוקה. כך גם הגיעה להתנדב בפסטיבל הנובה, כחלק מהניידת של עמותת "עלם", במסגרת הפרויקט "אנשים טובים", שמטרתו לספק עזרה ראשונה נפשית לצעירים שנקלעו למצוקה במסיבות טבע. כשהחלו האזעקות, סיגל וחבריה אספו כמה שיותר מבלים לניידת של עלם בניסיון לברוח מהמקום. 

הוריה לא ידעו שהתנדבה במסיבה, וגילו זאת רק בשבת, בשעות הבוקר המוקדמות. כעבור שלושה ימים, התבשרו שגופתה זוהתה ביציאה משטח המסיבה, בכביש 232. יחד עמה נרצחו עוד שני מתנדבים של עלם, יונתן ריכטר וליאור חדד אטיאס. 

הלווייתה של סיגל הייתה מהלוויות הראשונות של נרצחי הנובה. המונים הגיעו להיפרד ממנה, והלוויה אף שודרה בטלוויזיה הצרפתית. בדרכה האחרונה ליוו אותה גם רבים שעזרה להם. "אם היה ילד בלי בית, היא הייתה הופכת את העולם כדי למצוא לו מקום לישון", מספרת אימה. "היא ממש השקיעה בילדים האלה, והם ביקשו לבוא גם לשבעה ולכל האזכרות". 

אמה מספרת שמאז ומתמיד סיגל הייתה מהירת תפישה, אכפתית וסקרנית – היא התחילה ללכת כבר בגיל עשרה חודשים, ומגיל קטן אהבה חברת מבוגרים ולשוחח עם אנשים, תכונות שהביאו אותה להגשים את עצמה במסלול המקצועי בו בחרה. 

סיגל הייתה בזוגיות עם יוסי כמעט שלוש שנים. הם גידלו יחד כלב ביגל בשם ניקו, קבעו תאריך לחתונה, ינואר 2024, וחלמו על שלושה ילדים. סיגל שאפה להקים בית קפה עם גינה לגידול ירקות, שיעסיק בני נוער בסיכון. היא נהגה לומר שכדי לטפל בנוער בסיכון לא מספיק רק לדבר עם הנערים, אלא צריך להכניס אותם לחיים, שיתפרנסו ויתחברו לאוכלוסייה נורמטיבית. המשפחה מנסה ללכת בדרכה ולהגשים את החלום. "אנחנו מאוד רוצים לפתוח עגלת קפה שתעסיק נוער בסיכון", אומרת אני. "חשוב לנו שידעו על הנתינה של סיגל – היא לא פגעה באף אחד, היא הייתה טובת לב. היא אהבה את כולם והאמינה שבכל אחד יש משהו טוב. על הנוער בסיכון היא תמיד אמרה: אין ילדים רעים, יש ילדים שרע להם".