מתכון: עראייס טבעוני מאת עדי גינדי-גרינשפון אחותה של שחר גינדי ז"ל

"מקום בשולחן" הוא פרויקט הנצחה של אסיף, שנוצר במטרה לעזור למשפחות שאיבדו את יקיריהן ב-7 באוקטובר להנציח את זכרם דרך מנה שאהבו במיוחד. עדי גינדי-גרינשפון, אחותה של שחר גינדי ז"ל, במתכון למנת עראייס טבעוני שהייתה מכינה כשרצתה לפנק את אחותה.

עדי גינדי-גרינשפון זוכרת כל אחד מהרגעים שהייתה מבלה עם אחותה הקטנה, שחר גינדי, במטבח. כבר מגיל צעיר הפכו האחיות לטבעוניות, ובכל פעם שהיו יכולות לנסות מתכונים חדשים או תחליפי חלבון שעדיין לא טעמו, הן היו נרתמות למשימה.

חלוקת העבודה, מספרת עדי, הייתה על פי רוב כזו: בעוד עדי הייתה מבשלת, בדרך כלל לפי בקשותיה של אחותה או זיכרונות של טעמי מנות שאכלה, הייתה שחר יושבת בצד ומסתכלת עליה כמעט בהערצה. נהנית לראות את אחותה הגדולה בפעולה, נפעמת כל פעם מחדש מהיכולות שלה ומהטעמים שהיא יוצרת במו ידיה, וגם לא חוסכת במחמאות. "אהבתי לעשות ולהכין בשבילה הכל, ושום דבר לא היה בלתי אפשרי כשמדובר בשחר", אומרת עדי.

"אני באה לישון אצלך רק אם הילדים ערים ואת מכינה לי משהו טעים לאכול", היא הייתה אומרת לה לפני שהייתה מגיעה לביקור. מנת עראייס טבעוני היא זו ששחר הייתה מבקשת כל פעם מחדש – חצאי פיתה צרובים במחבת במילוי תחליף בשר טחון, מתובל בפטרוזיליה ובצל קצוצים, שאותם הייתה עדי מגישה לה עם תפוחי אדמה בתנור, סלט כרוב חמצמץ וטחינה. שבוע לפני שנרצחה, ביקשה שחר להכין את המנה בעצמה לבן זוגה, אלמוג סרוסי. במשך 40 דקות, מספרת עדי, היא הנחתה וליוותה אותה דרך הטלפון, כששחר מחזיקה אותה על הקו ולא נותנת לה לנתק עד שהמנה יצאה כפי רצתה. 

את אלמוג סרוסי ז"ל הכירה שחר בטיול אחרי הצבא להודו. מהרגע הראשון היה  קליק, מספרים חברים משותפים שטיילו איתם. "הזוג הכי יפה בעולם", אומרת עדי. "הם היו מודל לזוגיות טובה. היו להם הרבה אהבה וכבוד אחד לשנייה".

ב-7 באוקטובר בילו השניים במסיבת הנובה יחד עם חברים נוספים. אחרי שהחלו האזעקות והטילים, הם הצליחו ליצור קשר עם בני המשפחה ולהרגיע אותם שהכל בסדר. הם אפילו עדכנו שהם יוצאים מהאזור ושלחו מיקום בקבוצה של המשפחה, מספרת עדי. זמן לא רב לאחר מכן, בשעה 07:41, אחת מעשרות השיחות שעשתה עדי לטלפון של שחר, נענתה ככל הנראה בטעות. ברקע היא שמעה את אחותה צורחת ונאנקת מכאבים.

חסרת אונים, כשהיא מאזינה מרחוק לקרב ההישרדות של אחותה ולא יכולה לעזור לה, היא הצליחה ללקט שברי מידע על מה שעבר על אחותה ברגעיה האחרונים. היא הבינה כי שחר נפצעה קשה בידה, ואלמוג שהיה לצידה גונן עליה, וניסה להקל עליה את הכאבים. ואז השיחה התנתקה. במשך חמישה ימים הם לא ידעו מה עלה בגורלה של שחר, עד שלבסוף קיבלו את הבשורה המרה על מותה.

את אלמוג חטפו המחבלים לעזה. כמעט שנה הוא הוחזק בשבי, עד שנרצח בתחילת חודש ספטמבר 2024 יחד עם חמישה חטופים נוספים.

שחר, בת הזקונים של רונית ויגאל ואחותן הקטנה של עדי ושני, נולדה בשנת 1998 וגדלה בחולון. "מאז שהיינו ילדות היא הייתה באה איתי לכל מקום, ומכל יציאה מהבית בלעדיה הייתי חוזרת עם מתנה קטנה בשבילה. היינו מאוד קשורות", מספרת עדי, הבכורה מבין השלוש, המבוגרת משחר ב-11 שנים. לפעמים, היא אומרת, הרגישה לא רק אחות וחברה טובה, אלא גם קצת כמו אמא שלה. "היא הייתה הלב של הבית".  

בצבא שירתה שחר כתצפיתנית באיו"ש ולאחר שהשתחררה וחזרה מהטיול בהודו החלה בלימודי פסיכולוגיה, מתוך שאיפה שבדרך זו תוכל לעזור לאחרים. כחלק מלימודיה, בחרה לעבוד עם בני הגיל השלישי, ונהגה לבקר בבתי אבות. במקביל התנדבה בעמותת "אנוש", המסייעת למתמודדי נפש. 

"תעשה טוב, תרגיש טוב", היה המשפט שלה, אומרת עדי, והוא בא לידי ביטוי בכל כך הרבה רגעים בחייה של שחר. "אם היא הייתה רואה מנקה רחובות עובד ליד הבית, היא הייתה יוצאת אליו עם כוס מים ועוגייה". ילדה יפה וחכמה, שאנשים נמשכו אחריה כבמטה קסם. 

לצד אלו, היה לשחר חשוב לשמור על אורח חיים בריא. היא אהבה ספורט, שמרה על תזונה בריאה והיתה לה משמעת עצמית מאוד גבוהה. אלמוג, מספרת עדי,  היה אדם מאוד ערכי וקשור למשפחה כמותה, ולכן החיבור ביניהם היה מאוד טבעי. זמן לא רב לפני שיצאו למסיבה שממנה לא חזרו, הם החלו לתכנן את החתונה שלהם.

עכשיו היא מתגעגעת לדבר איתה עשר פעמים ביום, כפי שנהגו. ללכת איתה שוב לקניות, לצפות יחד בטלוויזיה. לפעמים, היא מספרת, הן היו צופות באותה תוכנית, כל אחת בדירה שלה, כשהטלפון פתוח ובלי לדבר – עצם הידיעה שהאחות מעבר לקו הספיקה להן. היא מתגעגעת לכל הפעמים שבהן שחר באה לשחק עם הילדים שלה ואחרי שהיו משכיבות אותם לישון, היו נשארות לבלות במטבח לבשל, לאכול ולדבר. המנה הזו, שהיא מכינה לזכרה, היא כל כולה געגוע לשחר שלה.

הכנתם.ן? שתפו צילום של המנה בצירוף A_Place_at_the_Table# כדי לסייע בהנצחת זכרה של שחר גינדי ז"ל.