"מקום בשולחן" הוא פרויקט הנצחה של אסיף, שנוצר במטרה לעזור למשפחות שאיבדו את יקיריהן ב-7 באוקטובר להנציח את זכרם דרך מנה שאהבו במיוחד. אתי, אמו של עידן רז ז"ל, מכינה יחד עם אמה סימה את רוטב הבולונז שהיה מבקש מסבתו שתכין עבורו בכל פעם שיצא לשבת מהבסיס.
על הכיריים במטבח ביתה בקיבוץ עין המפרץ מניחה אתי רז סיר חרס רחב ושטוח. לצידה אמה, סימה, ישובה בכיסא מפינת האוכל, מסבירה לה איך לתבל את הבשר הטחון שנצרב בסיר. יחד הן משחזרות את הטעמים של רוטב הבולונז שעידן שלהן הכי אהב, מדייקות את המרקם ולא פחות חשוב – את הצבע. "צריך להוסיף עוד רסק עגבניות", מורה סימה לבתה, "זה צריך להיות אדום".
"עידן היה ילד אדום", מספרת אתי, אמו. "אוהד הפועל תל אביב בלב ובנשמה. ילד שכולו לב, ולב זה אדום. הוא מת בשפיכות דמים – גם זה אדום, ולהלוויה שלו כולם באו באדום. היתה לו לוויה אדומה".
את הבולונז של סבתא סימה אהב מאז שהיה קטן. הוא לא אהב לאכול הרבה דברים, אומרת אתי, "היה לו טעם של ילד – קורנפלקס, שניצל עם צ'יפס, לטבול חלה ברוטב האדום של החריימה של שבת, אבל בלי הדג". ברגע שהיה יודע שהוא יוצא מהבסיס לסוף שבוע עם המשפחה היה מבקש: "אמא, תגידי לסבתא סימה שתכין ספגטי בולונז".
גם את סוף השבוע של 7 באוקטובר היה אמור לבלות בבית עם בני המשפחה ועם יובל, בת הזוג שלו. בשל מחסור בחיילים ובגלל שרצה להחליף חבר שכבר סגר שבת וביקש לצאת הביתה לחג, הוא התנדב לחזור מוקדם יותר למוצב פגה (מגן בארי), שבו שירת בחצי השנה האחרונה יחד עם חבריו לגדוד 13 של גולני.
ביום חמישי הוא עוד הספיק לבקר את סבתא סימה ולאכול אצלה ארוחת צהריים עם יובל, אחר כך הסיע אותו אביו לתחנת הרכבת ומאז הם לא ראו אותו יותר.
בשבת בבוקר התעורר עידן בשעה 06:30 לקול אזעקות על נפילת טילים ופצמ"רים, וישר אחריהן התרעות על נוכחות מחבלים במוצב. 35 מהחיילים שהיו במוצב התבצרו במיגונית של הבסיס. בשעה 08:27 שלח עידן להוריו הודעה: "הכול בסדר", וצירף תמונה של פרחים עם לב פועם גדול. בשעה 09:30 התכתב עם אחיו יובל, ואמר גם לו שהכול בסדר, ולא הוסיף על הקרב. בשעה 10:00 שלח לחבריו הודעה: "אנחנו במלחמה". זו הייתה ההודעה האחרונה ממנו.
לאורך כל היום הם ניהלו את הקרב מבפנים עם מעט מאוד תחמושת, שנוצלה באופן מושכל ומחושב, כשיותר מ-150 מחבלים מסתערים עליהם במרגמות ורימונים ומנסים להצית את המבנה על יושביו. לאחר שש שעות, כשהעשן מילא את המבנה, עידן ושני חברים מהפלוגה הבינו שהם צריכים לבחור בין מוות בחנק בפנים לבין יציאה וחתירה למגע עם המחבלים – והם בחרו לצאת. הם הסתערו וירו במחבל, שהתברר כממולכד, וכשהתפוצץ גרם למותם של השלושה. המחבלים הניחו שהם היו היחידים במבנה, ולכן לא חזרו לחפש אחרים. בזכותם ניצלו חייהם של שאר החיילים שנותרו בפנים.
עידן נולד בערב שבועות בשנת 2003 להוריו אתי וארנון רז. בן ראשון אחרי שתי אחיותיו, שקד וזיו, ש"פתח את עידן הבנים במשפחה", מספרת אתי. אחריו נולד אחיו הקטן יובל, ולפני שנתיים הצטרף למשפחה דניאל, כחייל בודד, המשרת בגדוד 13 של גולני בהשפעת עידן.
אתי מספרת על ילד זהב עם נשמה ענקית וחיוך תמידי, בעל להט לצדק ועקרונות, שמצויד תמיד ברוח חיובית וממיס לבבות בקסמו האינסופי. כילד אהב להתפלש בבוץ, לבעוט בכדור ולהיות תמיד בתנועה. פרץ האנרגיה הזה לא תמיד התאים למורים בבית הספר ולא פעם נקראו הוריו לשיחות נזיפה, אך דווקא מתוך הקושי למד עידן לעזור לאחרים; במשך שנתיים, במקום להפריע בשיעור, הוא לימד ילדים שהתקשו בחשבון את לוח הכפל תוך כדי משחק כדורגל. כשבגר הפך למדריך במסגרת החינוך הבלתי פורמלית בקיבוץ וזכה להעביר הלאה את היחס המעצים שקיבל בעצמו מחלק מהמורים שליוו אותו. אתי מספרת כי בנה ניחן בגישה מיוחדת לילדים, בעיקר עם קשיים, ובזכות היכולת להתחבר אליהם ולגעת בלב שלהם, בשילוב עם השטותניקיות שלו והדוגמה האישית שנתן, הפך למדריך אהוב ומוערך גם על הילדים וגם על הצוות.
עידן היה יכול לוותר על גיוס לצבא בגלל אלרגיה קשה לדבורים ממנה סבל, "אבל עידן כמו עידן, החליט שהוא לא מוותר על שירות צבאי, ואם כבר אז ברור ששירות משמעותי וקרבי, ושזה יהיה בגולני". אתי מספרת שבמשך חצי שנה היה נוסע פעם בשבוע לבית החולים איכילוב כדי לקבל זריקות נוגדנים, שרק בזכותן התאפשר לו להתגייס.
בכל דבר שעשה הוא היה טוטאלי, היא אומרת. כך בהערצתו לקבוצת הפועל תל אביב האדומה, שאת חופשותיו מהצבא תכנן לפי לוח המשחקים שלה, וכך לגבי השירות בגולני. ועל אף כי ידוע שבגולני אין מעריצי הפועל, עידן דאג להוכיח לכולם מתי שרק אפשר שהוא גולנצ'יק אוהד הפועל גאה. על מצבתו ביקשו הוריו לחרוט את סמל הקבוצה האדומה לצד סמל החטיבה.
הרוטב המבעבע של הבולונז כבר כמעט מוכן. אתי מבקשת מאמה שתטעם ותוודא שזה הטעם המדויק. "זה לא בולונז איטלקי קלאסי", היא מסבירה. "הוא גם הרבה יותר נוזלי, קצת כמו מרק. אבל ככה עידן אהב אותו – מעט ספגטי עם הרבה רוטב".
הכנתם.ן? שתפו צילום של המנה בצירוף #A_Place_at_the_Table כדי לסייע בהנצחת זכרו של עידן רז ז"ל.
2 כפות שמן צמחי
½ קילו בשר טחון
3 שיני שום קצוצות
1 כף רוטב סויה
4 כפות רוטב צ'ילי מתוק
½ כף אבקת מרק עוף
1 כף אבקת מרק פטריות
1 כפית פלפל לבן
2 כפות סוכר
2 קופסאות רסק עגבניות
מים, לפי הצורך
להגשה:
1 חבילה פסטה ספגטי, מבושלת לפי הוראות היצרן
- מחממים בסיר רחב ושטוח מעל חום בינוני-גבוה את השמן ומטגנים בו קלות השום הקצוץ, 1-2 דקות.
- מוסיפים את הבשר הטחון ומטגנים מספר דקות תוך כדי ערבוב כדי לפורר את גושי הבשר.
- כשהבשר משחים מוסיפים את התבלינים ואת רסק העגבניות ומערבבים.
- יוצקים מים עד גובה הבשר ומביאים לרתיחה.
- מעבירים לחום בינוני-נמוך וממשיכים לבשל תוך בעבוע של הרוטב 15-20 דקות נוספות.
- טועמים, מתקנים תיבול ומגישים עם הפסטה.
*המתכון המופיע נאמן למתכון המשפחתי ולא בוצעו בו שינויים.
