מקום בשולחן הוא פרויקט הנצחה של אסיף, שנוצר במטרה לעזור למשפחות שאיבדו את יקיריהן ב-7 באוקטובר להנציח את זכרם דרך מנה שאהבו במיוחד. אתי, אמה של סתיו גטה ז"ל, מכינה את המנה שמזכירה לה את בתה יותר מכל, לא רק בגלל שתמיד נהגה לבקש ממנה להכין אותה, אלא גם כי זו מנה עם חריפות עוקצנית, שעושה שמח לכל מי שטועם ממנה, בדיוק כפי שסתיו הייתה.
שתי עיניים גדולות וירוקות רושפות אנרגיה בלתי נגמרת היו לסתיו גטה, כשנרצחה ביום שבת, 7 באוקטובר. ביום שישי, לפני אותה שבת שחורה, הכינה לה אמה אתי את מה שהיא הכי אהבה לאכול. היא טרחה באופן מיוחד והכינה הרבה אוכל, שפע סלטים, ולא ויתרה גם על סיר ענק של מקבובה – סלט טוניסאי מבושל של עגבניות ופלפלים, שסתיו אהבה במיוחד.

"אבל במקום שסתיו תיקח את כל האוכל שנשאר הביתה, כמו שהבטיחה, יצא שכל ימי השבעה אנשים התענגו על המקבובה של סתיו", אומרת אתי בחיוך מלא געגוע, עם מידה של הכרת תודה על כך שלפחות הספיקה לשמח את בתה עם האוכל שהיא הכי אהבה, בארוחה שהייתה למעשה הארוחה האחרונה שלה.
באותו יום שישי, מספרת אתי, אחרי שיצאה סתיו מבית אמה, היא נסעה למסיבה קטנה עם חברתה עדן גז ז"ל, ומשם המשיכו יחד למסיבה בפסטיבל המוזיקה נובה, סמוך לקיבוץ רעים. באמצע המסיבה הן הרגישו שהן עייפות והחליטו לישון ברכב לפני שיחזרו הביתה. כשהתעוררו, ביקשה עדן לבלות עוד קצת במסיבה וסתיו חזרה לישון, ממתינה לה ברכב. לבסוף, כשיצאו לדרך, החלה המתקפה של חמאס. הן ניסו לברוח מאימת הרקטות, אך נורו במארב של מחבלים לצד הכביש, סמוך לקיבוץ מפלסים. בת 30 הייתה סתיו במותה. עדן הייתה בת 31.ֵ
סתיו גטה נולדה וגדלה עד גיל הנעורים בקיבוצים בדרום, סופה, גבולות וקיבוץ ארז. בגיל 13 עברה לאשקלון, תמיד מוקפת חברים, תזזיתית, תוססת, מלאת שמחת חיים, אבל גם עם רגישות ויכולת להקשיב לסובבים אותה, מספרים עליה כולם. כילדה, אהבה את החופש להסתובב בחוץ ולאסוף גרוטאות, מספרת אמה, וכשבגרה לא הפסיקה לבדוק גבולות. מיום שהפכה לאמא בעצמה, לנווה בן החמש וריף בת השנה, היו ילדיה כל עולמה, "ועכשיו היא לא פה כדי לגדל אותם".
רק ביום שני שלאחר הטבח קיבלו בני המשפחה והחברים את ההודעה על הירצחן. עד אז, אומרת אתי, הם היו בטוחים שסתיו תציל את עדן והן יצליחו להימלט, כי "היא הייתה לביאה". גם ברגעיהן האחרונים ברכב תועדו שתי החברות הטובות מנסות לצחוק ולהרים את המורל. "כל השבעה חיכינו שהיא תיכנס באמצע כמו רוח סערה ותגיד: מה יש לכן, מה אתן בוכות, יאללה, בואו נעשה שמח – כמו שרק סתיו יודעת", מספרת אתי תוך שהיא מתבלת את תבשיל המקבובה האדום הלוהט, שמתבשל על הכיריים בביתה באשקלון. "ואולי זה מה שמרים אותי", היא אומרת, "כל פעם אני נזכרת בה ובטמפרמנט שלה, שהוא להרים ולשמח". למקבובה אהבה סתיו להוסיף ביצים ולאכול אותה כמעין בסיס לשקשוקה, וכך בדיוק הכינה אותה אתי לזכרה של בתה.
הכנתם.ן? שתפו צילום של המנה בצירוף #place_at_the_table כדי לסייע בהנצחת זכרה של סתיו גטה ז"ל.
5 עגבניות בשלות גדולות
4 פלפלים ירוקים חריפים
1-2 פלפלים מתוקים (גמבות)
½ 1 ראשי שום מפורקים לשיניים
½ כפית זרעי קימל
מלח
½ כוס שמן
לשקשוקה:
ביצים, לפי מספר הסועדים
- חורצים איקס בבסיס העגבניות, מניחים בקערה ויוצקים מעל מים רותחים. אחרי כמה דקות קל יותר לקלף אותן. מקלפים אותן ואת שיני השום. חותכים את הפלפלים החריפים לפרוסות ואת הפלפלים המתוקים לרצועות. את העגבניות הקלופות, חותכים גס.
- בסיר רחב וגדול מניחים את שני סוגי הפלפלים ומעליהם את העגבניות ושיני השום. מתבלים במלח וקימל, יוצקים מעל הכל שמן ומבשלים לפחות שעה על אש נמוכה ללא מכסה. יש להקפיד לערבב מידי פעם כדי שהירקות לא יחרכו בתחתית. במהלך הערבוב הירקות גם נמעכים וזו המטרה.
- התבשיל מוכן כאשר כל הירקות רכים, הנוזלים נעלמים ונשארים רק הירקות הרכים עם השמן.
- אם רוצים לשמור, מעבירים לכלי זכוכית, סוגרים ומאחסנים במקרר. יכול להישמר כמעט שבוע.
- לשקשוקה על בסיס מקבובה כמו שסתיו אהבה: מחממים על מחבת חלק מהמקבובה, לפי הכמות הרצויה. שוברים פנימה את הביצים, ומתבלים במלח ופלפל שחור. מבשלים עד למידת עשיית הביצים הרצויה. סתיו אהבה שהחלבון יתבשל טוב והחלמון ישאר רך – אפשר לסגור עם מכסה לחלק מהזמן כדי שהחלמונים לא יצאו יבשים או קשים.
*המתכון המופיע נאמן למתכון המשפחתי ולא בוצעו בו שינויים.