הסניף הראשון (יש כבר שלושה) של חומוסיית עלי קרוואן, זו שכולם מכירים כ"אבו חסן", הוקם בשנת 1972 ברחוב הדולפין ביפו. עלי קרוואן עצמו, הלוא הוא אבו חסן, התחיל למכור חומוס מעגלה הרבה שנים קודם לכן, ב-1959.

דורות של אוהבי חומוס גדלו על ברכי החומוס שלו, המסבחה וכמובן מנת ה"משולש" המיתולוגית, שהיא שילוב של כל הטוב שבעולם – חומוס, פול ומסבחה. המשחה הדלילה, הפול הסמיך ובעיקר המסבחה האלוהית, ורוטב התטבילה החמוץ-חריף קנו להם מאות אלפי מעריצים וגם כמה מתנגדים מושבעים, שמתעקשים שהם יודעים טוב יותר. 

אבו חסן הוא מקרה נדיר של מקום שהתרשת ובכל זאת לא התקלקל. אפילו תוספת הביצה הנוכחית, רחמנא ליצלן, והצ'יפס והפלאפל שצצו בשני הסניפים הענקיים ברחוב שבטי ישראל לא הצליחו לקלקל.

מנת חומוס. צילום: נועם פריסמן

"אני אוכל באבו חסן מגיל שש", אומר חיליק גורפינקל, "הבן של אורי זוהר, אפרים (לימים אפרים-פישל) לקח אותי לשם בפעם הראשונה. בתורי הבאתי גם אני את ילדי לשם. אבו חסן הוא הרבה יותר מחומוס, הוא סמל למקומיות, לא רק ערבית ויפואית, אלא גם, אם מותר להאמין, ישראלית, כזו שמוכיחה שאם רוצים, אפשר הכל. יש אולי חומוס טוב כמותו או אפילו טוב ממנו – וכמה סמלי חומוס גדולים לא פחות אם כי בערים אחרות – אבל אין כמוהו. לטעם, למסורת ארוכת שנים ובעיקר למשהו יציב בחיים הכל כך לא יציבים שלנו כאן".