אַלֵלְתׇה ברהנו נולדה באריתריאה (אז אתיופיה) ועלתה לישראל ב-1998 בהיותה בת 18. בבגרותה עבדה בבית החולים ברזילי ככוח עזר לאחיות, עד שב-2024 הגשימה סוף סוף את חלום הילדות שלה: לפתוח מסעדה אתיופית המבוססת על המתכונים של אמה סיגרגה וסבתה ממיט. במסעדה הצנועה מקדשת ברהנו את תרבות האירוח החמה והעשירה שראתה וספגה בביתה באתיופיה. היא קראה לה "המֶסוֹבּ של אללתה", על שם כלי הקש המסורתי, שהוא מעין שולחן ארוג וצבעוני שעליו נהגו להגיש לאורחים את האוכל כאקט של כבוד. האורחים היו מתכנסים סביב המסוב ואוכלים יחד.

חלל המסעדה והגשת האוכל, צילום: אמיר מנחם

"אללתה מאוד מחוברת לזהות האתיופית שלה וגאה בה מאוד", אומרת עדי רוזן, "לכן חשוב לה כל כך לחשוף אנשים למטבח האתיופי ולתרבות האירוח של העדה. האווירה במסעדה חמימה וביתית, והאוכל מעודן ומונגש כדי להסיר חסמים – אללתה דואגת שהאורחים ירגישו בנוח ותמיד מספקת הסברים מפורטים על המנות. מעת לעת היא עורכת במסעדה טקס בּוּנָה (טקס קפה מסורתי) כהלכתו, מההתחלה ועד הסוף, כולל פולי קפה שהיא מביאה מאתיופיה, קולה וטוחנת במקום. 'אללתה' היא הרבה יותר ממסעדה, היא מרכז תרבותי, שמייצג קהילה שלמה".