"עִזְבֶּה", בניצוחם של בני משפחת דאוד – מינרווה, חביב ושלושת הבנים – היא מהמסעדות המובילות של המטבח הפלסטיני. כבר 30 שנה יוצאים ממטבח המסעדה בכפר ראמה שבגליל התחתון תבשילים ביתיים מהמסורת השאמית, שעברו מדור לדור: מינרווה למדה להכין אותם מאימו של חביב – הוֹדה. משפחתה של הודה נעקרה מהכפר איקרית ב-1948 והתיישבה בראמה. "'עזבה' היא מהמסעדות הפלסטיניות הראשונות בישראל שהביאה את האוכל המסורתי של הסבתות לצִלחותים של מסעדות, ותוך כדי כך הכירה לציבור הישראלי מטבח ערבי שחוצה את גבול ה'חומוס-צ'יפס-סלט', שאליו הוא היה מורגל", אומרת מוזנא בשארה. "כבאכה", השוכנת בכיכר קדומים ביפו, היא שלוחה של "עזבה".

חיליק גורפינקל מוסיף: "אם יש בארץ הזו מסעדה שהיא תבנית נוף מולדתה, כזו שמגישים בה את מה שאוכלים ואכלו כאן זה שנות דור, זו עזבה. וכשעושים את זה בכזה כישרון ועם כל כך הרבה אישיות, שאר רוח ותפאורה מרחיבת נפש – אי אפשר לבקש יותר. וגם לא צריך. אם הייתי צריך לבחור מסעדה אחת שעליה אפשר לומר שהיא הטובה בארץ (ואני לא, תודה לאל) זו כנראה עזבה. כן, עד כדי כך".

מנות המסעדה, צילום: נועם פריסמן

ב"עזבה" אפשר לטעום כמה ממנות הדגל של המטבח הפלסטיני הגלילי, המושפע ממטבחי לבנון וסוריה ומבוסס בין היתר על צמחי ליקוט מיוחדים. במנות המופלאות המוגשות במסעדה בולטות הקובה סינייה – קובה בורגול במלית בשר המוגשת בסינייה (תבנית); שישברק – כיסני בצק נימוחים המוגשים ברוטב יוגורט חמצמץ; והַרִיסַה (המכונה גם "עוגת מינרווה") – עוגת סולת מופלאה המותקנת במקום, עם ההזמנה, ומוגשת לוהטת לשולחן; קשה להתאפק, אבל היזהרו שלא לקבל כווייה.