ההיסטוריה של שווארמה אמיל מתחילה בשנות השישים. מאז ועד היום, כבר עשרות שנים, מוסד השווארמה החיפאי הקטן והצנוע הזה מעמיד בתור חובבי שווארמה מכל הארץ, שמגיעים עבור שיפוד העגל והכבש. קיסר סרפים, הבעלים של המקום, הנשוי לבתו של המייסד, אמיל חורי, שומר על כל פרמטר בשווארמה המקורית, כך שמה שהיה הוא שיהיה. לא מזמן עברה השווארמה למקום חדש, לא יותר גדול אבל כן כזה שאפשר לשבת ולאכול בו את הפיתה בנוחות. פיתה מהטעימות בארץ, עם בשר שכמעט אינו מתובל; הצלייה שלו ואחוזי השומן ששזורים בשיפוד השווארמה הענקי הם אלה שקובעים את הטעם ואת הטון. 

ממלא פיתה בשווארמה, צילום: נועם פריסמן

"קשה לשים את האצבע על הסיבה שבגינה כל כך נעים לאכול בשווארמה אמיל", אומרת ריטה גולדשטיין. "אולי זה היחס האדיב של הבעלים, שתמיד נמצא במקום ומקפיד להעניק לכל לקוח את הפיתה המושקעת ביותר – יחס נדיר כשמדובר במסעדות אוכל מהיר בישראל. אבל מעבר להכל, מנת השווארמה כאן, שתוכנה לכאורה פשוט, היא כל מה שמחפשים במנת אוכל הרחוב הלבנטינית הזאת: בשר עשוי בצורה מיטבית, תיבול מתון שמדגיש את טעמיו, סלטים טריים, עמבה, טחינה ופיתה אוורירית. יש לא מעט מקומות שמגישים שווארמה טובה בחיפה, אבל למי שמעריך איפוק ועידון בפיתה שלו – אין עוד אחת כמו שווארמה אמיל".