משה דוד, מחבר הספר "הטעמים הנעלמים של הדרום – תימן" מספר כי שפות היא מנה שהגיעה למשפחות התימניות עוד בתימן ולחלקן דרך הדור הממשיך בארץ. לדבריו, היו תימנים שנהגו להכין שפות במהלך חודש הרמדאן, ובארץ היו מי שאימצו אותו כמאכל לשבועות.
סיגרים ממולאים במרציפן, מטוגנים וטבולים בסירופ דבש הם מנת ילדות אלג'יראית של שבועות", מספר השף עינב אזגורי.
תבשיל קורמה קשמירי שמכינים לארוחת ליל הסדר הוא גשר בין תרבויות ומסורות. טעמיו היחודיים של התבשיל מגיעים מזכרונות ילדותו בקשמיר של מֻזַפַּר צ’ישטי.
אצלנו בבית, מצה בריי היה טקס שלם בחול המועד", מספר השף ארז קומרובסקי. "הייתי מחכה למצה בריי הראשון של הבוקר שאחרי ליל הסדר; פולחן רציני מאוד, שלא הייתי מפספס בשום אופן. זה הדבר שאליו אני הכי מתגעגע, חוץ מלכבד הקצוץ, כמובן".
מוגרביה היא מנה מסורתית שמקורה במטבח הלבנטיני. על פי רוב מוגרביה מכילה בצל מטוגן, בהרט וגרגירי חומוס, וגרסאותיה כוללות בשר בבישול ארוך, עוף וטלה.
ממולאים ברוטב עגבניות זו מנה שעוברת מדור לדור בבית משפחת ניפוסי. "טעמה של המנה מזכיר לי את ילדותי ואת סבתי ואמי, שהיו נוהגות להכין את המאכל הזה במשך שנים", מספר למי ניפוסי.
"מקום בשולחן" הוא פרויקט הנצחה של אסיף, שנוצר במטרה לעזור למשפחות שאיבדו את יקיריהן ב-7 באוקטובר להנציח את זכרם דרך מנה שאהבו במיוחד. ביג'יי ראי, חברו של אביב אצילי ז"ל, מכין את הדאל שהיה מכין עבורו באופן קבוע, גם ביום לפני שנרצח.
את שמה, כך משערים, קיבלה עוגת רוואני לאחר שהאימפריה העותמאנית כבשה את העיר ירוואן, בירת ארמניה, במאה ה-16. לחלופין, נטען שהיא קרויה על שמו של משורר עותמאני שהיה ממונה על מטבח הסולטן.
"את עוגת הסולת הזאת שנקראת גאטו סאמול הכינו אצלנו בבית בתור עוגה זריזה, והגישו אותה באירועים חגיגיים וחגים, כמו מימונה", מספר השף עינב אזגורי
דחדח הוא קינוח חברוני פלסטיני עשוי מחומר גלם שנמצא בכל בית. הוא מסמל פשטות, ומוגש בחורף עם כוס תה חמה", מספרת מנאל איסמעיל, המתגוררת בחברון ובישראל.
מנסופי היא מנה שנוצרה כמאכל של עניים. היא נולדה מתוך חסר בתקופה שבה בשר ודגים היו פחות זמינים ונדרש מאכל משביע, מזין, קל להכנה וטעים.
מעקודה היא שמן של לביבות מצופות בבלילת בצק ומטוגנות בשמן זית, שמכינים מפירה תפוחי אדמה מתובל בהריסה עם עלי פטרוזיליה וכוסברה טריים. מגישים לשולחן בחברת מטבל עגבניות טריות.
בקר, עוף, דגים או כרשה; תוניסאיות, פרסיות, הודיות או פולניות; מטוגנות או מבושלות ברוטב – הקציצות על כל סוגיהן כיכבו מאז פרוץ המלחמה ב-7 באוקטובר, אולי כי קל לארוז ולשנע אותן. אבל גם אולי, כפי שטוען העיתונאי חיליק גורפינקל, משום שקציצות הן נשא של טעמים וזיכרונות המרכיבים את המושג "בית".
במשך חודש אחד בשנה, סאלם חאלדי מוביל סיורים בצפון המעניקים הצצה ללילות הרמדאן דרך סיפורם של הבדואים בגליל, הכולל ביקור בקונדיטוריה מקומית וארוחת איפטאר מסורתית בביתו
