מנת הטנזייה העשירה והחגיגית הגיעה מהמטבח היהודי-מרוקאי. מיכל וקסמן מסבירה על ההשפעות שהמנה ספגה לאורך ההיסטוריה וגם מה ההבדל בינה לבין טאג'ין וטנג'ייה. שרית בן סימון, המפונה מביתה בקריית שמונה מתחילת המלחמה, מכינה טנזייה כהלכתה במטבח מארח
מה שהחל כתבשיל בשר יונה מהמאה ה-13, הפך במרוצת השנים לחלק בלתי נפרד מכל חגיגה במטבח המרוקאי. אתי כהן, שפונתה מביתה באופקים, מתארחת במטבחה של דניאלה הולץ מתל אביב ומכינה פסטייה פרגיות, מנה המוגשת בביתה בארוחות משפחתיות חגיגיות
"בעלי הוא טוניסאי ומרוקאי, ואמא שלי טריפוליטאית, אז האוכל שלנו הוא ים תיכוני, אבל משלב שלוש עדות שעושות אוכל ביתי טוב וטעים כזה, של פעם", אומרת תמר דרמון המפונה משלומי ומתארחת במטבחה של שירה זרצקי בכחל
ולרי חן מכינה לחם בית הרחק מביתה שבמושב מנות. מדי שבת נהגה להכין שלוש חלות, שתיים יפות וייצוגיות לשולחן ועוד אחת לנשנוש לפני הארוחה, שכל בני הבית מגניבים מאחורי גבה עם המטבוחה
תבשיל סבזי (בגרסה הבשרית) נאכל בביתה בכל יום שישי בערב. "קובה מכינים לצהריים, כדי שכולם יחזיקו עד הערב, ובערב עוברים לסבזי, דגים, בשר ותהדיג", היא מספרת.
מיזם חדש מבקש לענות על הצורך ההולך וגובר של משפחות מפונים רבות – ששוהות במגורים זמניים כבר שבועות ארוכים – לבשל בעצמן עבור עצמן כדי להרגיש, גם לרגע קצר, בבית.