האם עדיין קיימות מסעדות פועלים בישראל או שמדובר ברעיון מדומיין? ואולי המושג משמש כמכבסת מילים מאחוריו מסתתרת גזענות? השיח יעסוק בייצוגים של מסעדות הפועלים בספרות ובעיתונות הישראלית, כחלק מהתערוכה המוצגת כעת באסיף, "בית הרחק מהבית הרחק מהבית: מחווה למסעדות פועלים"
"הגורם העיקרי לדלות הקולינרית היא הגזענות של המדינה היהודית", שטח את משנתו, העיתונאי עפרי אילני בכתבה שפורסמה בחודש שעבר ב"הארץ", ("מטבח ישראלי? בואו נודה בזה: המסעדות כאן מביכות", הארץ, 25 באפריל 2023). "היהודים", הוא ממשיך וכותב, "לא מצטיינים במסורת קולינרית. כי ביסודו של דבר, מהם מטבחי העדות? גרסאות מדוללות של המטבח המקומי שבו שוכנת העדה, מוכפפות לחוקי הכשרות."
באותו הזמן פורסמה באתר אסיף כחלק מהתערוכה "בית הרחק מהבית הרחק מהבית" העוסקת במסעדות הפועלים בישראל, כתבתה של הילה אלפרט החוזרת אל הימים בהם העולים שהגיעו בעיקר מארצות ערב מילאו את שוק מחנה יהודה בסירים, ריחות ומטעמים שבישלו בעצמם עבור עצמם והפכו אותו למסעדת פועלים אחת גדולה ורב-גונית, שהשפעתה על המטבח המקומי, היא טוענת, ניכרת עד היום. במאמר אחר שהתפרסם באתר אסיף, העיתונאית נטע הלפרין בחנה כיצד התעצב מיתוס מסעדות הפועלים בספרות העברית וכיצד הוא משקף תמורות עדתיות בחברה הישראלית.
את השיח ינחה יובל סער, עורך ומייסד מגזין העיצוב והאמנות פורטפוליו, וישתתפו בו ליאורה רוזין, מאוצרות התערוכה; העיתונאית נטע הלפרין; העיתונאי עפרי אילני; ועיתונאית האוכל הילה אלפרט. בשיח נתעמק באופן בו נכתב ומדובר על מסעדות פועלים במרוצת השנים בשפה העברית ונבחן את אמינותו של הייצוג בין קלישאה למציאות.