בשטעטלים של מזרח אירופה פירות וירקות טריים היו מצרך נדיר בחורף ובתחילת האביב. "בימים שקדמו לפסח, עקרות הבית האשכנזיות נהגו לקצוץ או לגורר שורשים – בעיקר סלק, צנונית שחורה, גזרים ולפתות – ולבשל אותם עם דבש ומעט חומץ (באמריקה, מיץ לימון) לאיינגמאכט", מסביר גיל מרקס ב"אנציקלופדיה לאוכל יהודי". כשריבות כשרות לפסח חדרו לשוק, המנה איבדה ממעמדה.
בשנות ה-70 נתקל ג'ון גרינברג במתכון לאיינגמאכטבספר בישול קהילתי ולמד שלנה, הסבתא רבתא שלו, נהגה להכין אותו לליל הסדר. כשכתב את ההגדה "פרי חירות", הוא כלל בתוכה גם את המתכון בתקווה ש"חלק מהאנשים יתוודעו למתכון דרך ההגדה וחלק יחוו חוויה דומה לשלי, בה קרוב משפחה מבוגר יותר יגיד 'אוי, אני זוכר את זה מהילדות שלי."
מניחים את הסלקים בסיר גדול (או בכמה סירים גדולים) מעל אש גבוהה. מוסיפים מים לכיסוי ומביאים לרתיחה, כ-15 דקות. מנמיכים לאש בינונית ומבשלים ברתיחה עדינה עד שמזלג ננעץ בסלקים בקלות, כשעה. מסננים ומניחים להתקרר מעט. מקלפים את הסלקים וחותכים לרצועות בגודל 6×12 מ״מ.
מעבירים את רצועות הסלק לסיר גדול עם תחתית כבדה ומוסיפים את הסוכר, הדבש והמים הקרים. מניחים מעל אש בינונית, מערבבים ומביאים לרתיחה עדינה. מבשלים 30 דקות, תוך כדי ערבוב לעתים קרובות למניעת חריכה. מוסיפים את פלחי הלימונים, מערבבים ומבשלים 30 דקות, תוך ערבוב לעתים קרובות, עד לתערובת במרקם דמוי ריבה. כדי לבדוק אם הריבה מוכנה מניחים צלחת במקפיא 15 דקות. מניחים על הצלחת הקפואה כפית ריבה וממתינים מספר דקות לפני שמעבירים עם האצבע שביל דרך הריבה. אם נוצר על פני הריבה קרום שמתקמט, הריבה מוכנה.
