תבשיל של בשר כתף עגל וכבש עם סומאק וזרעי שמיר המגיע מהמטבח הפלסטיני של עזה. הבשלנית רוחייה אלטייב, שהתגוררה בעבר ביפו, מספרת שהכירה לראשונה את המנה כאשר "בחורות מעזה התחתנו עם גברים מיפו. הן היו מבשלות ומחלקות לשכנות כדי להתחבר וכהוכחה שהן יודעות לבשל". לדבריה, זוהי מנה שנהוג להגיש במסיבות, בעיקר חתונות, לרוב בקרב משפחות שמצבן הכלכלי לא אפשר להן להגיש כבש שלם או נתחים גדולים של בשר.
בהכנת המתכון נהוג להשתמש בטחינה אדומה – טחינה על בסיס זרעי שומשום הקלויים בחום נמוך לאורך זמן רב. בארץ קשה מאוד להשיג אותה, וניתן להכין את המתכון גם מטחינה גולמית רגילה.
מחממים סיר מעל להבה גבוהה ומוסיפים את קוביות הבשר, הבצל, שמן הזית ו- 1/2 כוס מים. מביאים לרתיחה ומקפים את הקצף העכור שמצטבר על פני הבשר. ממשיכים לבשל עד שהמים מתאדים והבשר נצרב קלות. מוסיפים לסיר ליטר מים, מכסים ומבשלים מעל להבה נמוכה כשעה, עד שהבשר מתרכך.
מוסיפים לסיר את התבלינים וגרגרי החומוס, מחלישים להבה לחלשה, מערבבים דקה ושומרים בצד כוס מהנוזלים.
מוסיפים לסיר את המנגולד ומערבבים כשתי דקות עד שהמנגולד מאבד מנפחו.
בקערה נפרדת יוצקים על הסומאק את המים הרותחים ומערבבים דקה. מסננים את התערובת לסיר דרך חיתול בד (כלומר, שומרים את הנוזלים).
בעזרת עלי ומכתש מרסקים את העין ג'ראדה (זרעי שמיר), שיני השום הקלופות, הפלפל החריף וכפית מלח, למחית. מוסיפים את התערובת לסיר ומערבבים.
טורפים את כוס הקמח עם נוזלי הבישול ששמרנו בקערה, לקבלת תערובת נטולת גושים. טורפים את התערובת לתוך סיר הבשר, מגביהים את הלהבה לבינונית וממשיכים לערבב עד שהתבשיל מסמיך. יוצקים פנימה את הטחינה הגולמית, מערבבים וטועמים. ממליחים במידת הצורך.
מוזגים את התבשיל החם לצלחות. ומקשטים בפטרוזיליה קצוצה ובשמן זית.
