אדם זולוט מספר שבימי החורף היה קורא לאזור מגוריו במחוז Jersey Shore בו גדל, ״מעלה חנוכה״. הוא מסביר: ״האזור היה כל כך יהודי, שהנורמה הייתה חנוכה. כילדים לא הייתה לנו קנאת חג-המולד. במקום זאת, לילדים שאינם יהודים הייתה קנאת חנוכה״. כל בני משפחתו של אדם היו מכינים לביבות, ולכל אחד הייתה גרסה מעט שונה. גרסה זו, הכוללת שמאלץ, היא גרסתו של אדם. הלביבות הללו מככבות במסיבת הלביבות והוודקה שאדם מקיים מידי שנה.
קולפים ומגררים את הבצלים בעזרת פומפייה אל מסננת צפופה, ומסננים מהנוזלים העודפים. מניחים בצד.
מקלפים את תפוחי ומניחים אותם בקערה מלאה במים קרים על מנת שלא ישחירו, עד שמוכנים לגרר אותם. מגררים את תפוחי האדמה לשבבים גסים. לאחר כל תפוח אדמה שמגררים, מוסיפים כשתי כפות בצל מגורר, הוספת הבצל מונעת את השחרת תפוחי האדמה לאחר הוצאתם מהמים. מגררים את כל תפוחי האדמה .
בעזרת מגבת נקייה, סוחטים מחצית מתערובת תפוחי האמה, עד שכל הנוזלים מתוך התערובת יוצאים החוצה. חוזרים על הפעולה עם חציה השני של התערובת.
בקערה גדולה, מערבבים את תערובת תפוחי האדמה והבצל היבשה עם הביצים (טרופות), השמנת החמוצה, ומעט שמאלץ. מוסיפים את את קמח המצה עד שהתערובת מרגישה מעט כמו חול רטוב. מוסיפים כ- ½ כפית מלח ומערבבים.
מחממים שמן במחבת בעלת תחתית עבה (מחבת ברזל יצוק תהיה הבחירה המיטבית, אך ניתן להשתמש גם במחבת פלדת אל-חלד או נון-סטיק). לכל אורך הטיגון, יש לשמור שתהיה שכבה דקה של שמן בתחתית המחבת (בגובה כחצי ס"מ). לפני כל סבב טיגון, מוסיפים כף שמאלץ לפני שמוסיפים את הבלילה למחבת. בכף היד לוקחים מן הבלילה בכמות המזכירה גודל של כדור גולף. מניחים בעדינות בשמן החם (יש לשמוע בעבוע עדין עם המגע עם השמן, אם אין בעבוע סימן שהשמן אינו חם דיו). משטחים מעט את הבלילה. מטגנים משני הצדדים עד שהלביבה שחומה-זהובה, כדקה וחצי לכל צד.
טרם ההגשה, מפזרים מעט מלח קריסטלי (כדוגמת מלדון). מגישים חם לצד שמנת חמוצה ורסק תפוחים.
