במהלך יום אסיף נבחן את המונח ״מקומיות״ כפי שהוא בא לידי ביטוי בתרבות האוכל בישראל. אחרי שנים ארוכות של גלובליזציה קולינרית, בעשורים האחרונים פרצה הצריכה המקומית את גבולות האקטיביזם – והפכה לחלק בלתי נפרד מהשיח על תרבות צריכת אוכל. מסעדות ״מהחווה לצלחת״ ומעדניות ״אפס קילומטר״ השתלבו בנופים העירוניים ברחבי העולם, ומונחים כמו ״מטבח עונתי״, ״מטבח מקומי״ ו״לוקאבור״ סללו את דרכם למיינסטרים הקולינרי. מדוע אחרי שנים של תיעוש אנחנו שוב מחפשים להתקרב למקורות? הפחתת נזקים אקולוגיים, תמיכה בחקלאות ושימור מסורות קולינריות היו ההתחלה, אבל אז הגיעו מגפה עולמית ומלחמה באירופה ששינו במדינות רבות את הכלכלה, את המדיניות, את אורח החיים ובעקבות כך – גם את האופן בו אנחנו אוכלים. ומה קורה בישראל? במהלך יום אסיף נבחן את המונח ״מקומיות״ כפי שהוא בא לידי ביטוי בתרבות האוכל בישראל. בעזרת אנשי ונשות אקדמיה, יוצרי.ות תוכן, ומומחים.ות מתעשיות הפוד-טק, החקלאות והמזון – ודרך פאנלים, הרצאות וטעימות בחללים השונים של המרכז – נשאל מה היא ״מקומיות״ בהקשרים של משבר זהות ואקלים, ונבחן כיצד משלבים בין מקומיות לבין חדשנות. במטבח הניסיונות של אסיף נלמד לזהות אזוריות באמצעות טעימת שמני זית; נאכל מנות ממתכונים מקראיים, ונטעם פירות הדר שטופחו על-ידי חוקרי מכון וולקני. החל משעות הצהריים ועד שעות הערב, נחגוג את המונח ״מקומיות״ עם תפריט אפרטיבו חגיגי תפריט אפרטיבו מיוחד בהשראת התכנים המקצועיים, שיוגש בקפה אסיף. אסיף: המרכז לתרבות אוכל בישראל, גאה להיות בית לדיון מעמיק על מונחים ועקרונות מרכזיים שעולים מתוך השיח המקומי, לפרק אותם, לאתגר אותם ולבסוף – לחבר ולנסח אותם בשיתוף עם קהילת שוחרי תרבות האוכל המקומית.