Jews Welcome Coffee: Tradition and Innovation in Early Modern Germany

האם יהודי במאה ה-18 בגרמניה יכול היה לבקר בבית קפה בשבת? ההיסטוריון רוברט ליברלס חוקר את השאלה הזו ושאלות נוספות בספרו על היסטוריה אשכנזית-גרמנית. יהודים וקפה מציג את יהדות גרמניה מזווית חדשה החל מאמצע המאה ה-17 עד לאמצע המאה ה-18, דרך עדשת הקפה. הספר סוקר את תפקיד בתי הקפה בחיי היום-יום והשיח הרבני, לצד קולי הקפה החשאיים של הגטו. הגישה של ליברלס חושפת סיפורים חדשים על אזרחים יהודים ממעמדות נמוכים ויחסי הגומלין בין יהודים לגויים שנשכחו בנבכי ההיסטוריה.

המלצתה של נועה ברגר על הספר "יהודים וקפה"

הקסם של הספר ״יהודים וקפה״ הוא בכך שהוא ממחיש כיצד גם נושא נישתי, כביכול, הוא למעשה צוהר לשאלות היסטוריות, כלכליות ותרבותיות רחבות ומעמיקות. ספרו של ליברלס, היסטוריון מאוניברסיטת בן-גוריון שנפטר בשנה בה פורסם הספר עוסק בנושא ספציפי במיוחד: ההיסטוריה הכלכלית והתרבותית של הצריכה והסחר בקפה בקרב הקהילות היהודיות בגרמניה של העת החדשה המוקדמת.

אף שמדובר בנושא מסוים מאוד, יש יגידו אזוטרי, ליברלס מצליח לקשור בהצלחה את שאלת ה״יהודים והקפה״ לשינויים שהתחוללו בקהילות היהודיות של אותה התקופה ולתמורות רחבות יותר בחברה האירופאית. דרך הקפה, חושף ליברלס את המקום המורכב של הקהילות היהודיות באירופה, אשר השתמשו במוצר החדש ובמרחבים החדשים לצריכתו (בתי הקפה) כדרך להעשיר את חיי הקהילה ולקיים קשרי מסחר אל מול ניסיונות השלטונות למנוע את השתלבותם הכלכלית והחברתית.

עבורי, כוחו ותרומתו המרכזית של הספר הוא במסר שהוא מעביר לגבי מחקר וכתיבה, על קפה, אוכל ובכלל. ״יהודים וקפה״ מתובל באנקדוטות מרתקות; מההתפלפלויות הרבניות שהובילו להמצאתה של שיטת ה״בוץ״ כפתרון יצירתי לצריכת קפה בשבת, ועד לסיפורן המפתיע של סוחרות הקפה החרדיות. באותו הזמן, ליברלס נמנע, כפי שהוא עצמו מציין במבוא לספר, מ״רומנטיזציה״ של סיפור הקפה, הרווחת כל כך בדרך שבה מספרים לא רק חובבים, אלא גם חוקרים, את סיפורו של המשקה.

בניגוד לרבים, ליברלס אינו טוען טענות מרחיקות לכת לגבי כוחו של הקפה להפוך סדרי עולם, ואינו מציע כי היהודים היו האחראים המרכזיים להצלחתו ותפוצתו. מה שכן, מציע ליברלס, קפה (המשקה והמקום) הוא סמל ״כמעט מושלם״ לשינויי העומק, למהפכות ולתמורות של התקופה: ״קפה לא היה הסיבה למהפכות, אך יתכן בהחלט שהוא היה המשקה שהמשקה ששתו המהפכנים״.

תובנה נוספת שהעניק לי הספר הוא בתזכורת שהוא מספק לכך שייצור וצריכת הקפה מתפרשות על פני חצי כדור הארץ וכאלף שנים (לפחות), ושקבלתו, דחייתו או השפעתו של המשקה קשורה למבנה החברתי והכלכלי של המקומות בהם הוא מיוצר ונצרך. כך, למשל, מראה ליברלס שגרמניה הייתה יוצאת דופן בכך שהתעוררה בה התנגדות לא רק לבית הקפה, אשר איים על השלטונות מתימן ועד צרפת בכך שהיווה מקום התקהלות ורכילות, אלא גם למשקה עצמו. במקום לספק לכך הסברים תרבותיים (הקפה נתפס בתחילה כמשקה ״תורכי״, שחור ואקזוטי), ליברלס מקשר את ההתנגדות לאינטרסים כלכליים: הן של תעשיית הבירה המונופוליסטית, והן לכך שגרמניה לא שלטה על קולוניות מייצרות קפה (בניגוד לפורטוגל, צרפת והולנד).

״יהודים וקפה״ משכנע בכוחו של הקפה, ושל אוכל באופן רחב יותר: הוא קשור בעת ובעונה אחת לאנקדוטלי, הרגעי, הבידורי, והנישתי, אך גם לתהליכים חברתיים וכלכליים בעלי משקל ורחבי יריעה.

פרטי הספר

  • המחבר/ת
  • רוברט ליברלס
  • הוצאה לאור
  • Brandeis University Press
  • שנת ההוצאה
  • 2012
  • עמודים
  • 169

ספרים נוספים