
שעות פעילות וכתובת
קפה ומעדנייה
פתוח
ימים ראשון-חמישי:
09:00-17:00
ימי שישי:
09:00-15:00
ימי שבת:
סגור
הספריה והגלריה
פתוח
שעות פעילות
ימים ראשון-חמישי:
09:00-17:00
ימי שישי:
09:00-14:00
ימי שבת: סגור
מי אנחנו?
אסיף, המרכז לתרבות אוכל בישראל, הוא ארגון ללא מטרות רווח מייסודם של Jewish Food Society ו-Start-Up Nation Central. המרכז, ראשון מסוגו, שם לו למטרה לסייע לצמיחתה ותיעודה של התרבות הקולינרית המקומית והמגוונת, וישמש עבורה בית לשיח, מחקר ועשייה טעימה.
כשמנו אסיף – המועד החקלאי שבו אוספים את התבואה – מטרתנו היא איסוף מקורות וידע, ארגונם כאסופה והפצתם בארץ ובעולם. אנו פועלים מתוך ההבנה שתרבות המטבח בישראל מושפעת ממטבחי יהדות התפוצות וממטבחים מקומיים, ביניהם המטבח הפלסטיני, מטבחי מדינות שכנות החולקות את אותו המרחב הגיאוגרפי ומטבחי בני לאומים ודתות שונים החיים בישראל.
אוכל הוא רכיב מרכזי של תרבות וזהות ואחד האמצעים החשובים ליצירת תחושת שייכות – משפחתית, דתית, לאומית ועדתית – ואנו מקווים שאסיף יהיה מקום שבו כל הקהילות המרכיבות את תרבות האוכל המתפתחת בישראל יוכלו להסב יחד מסביב לשולחן.
אנחנו שואפים לחקור את תרבויות האוכל המקומיות ולהוות בית לשיח ולמגוון חוויות קולינריות. בחלל המרכז ניצבת ספריה קולינרית הכוללת אלפי ספרי בישול ועיון בעברית, בערבית ובאנגלית; מטבח הניסיונות שהוקם במרכז מאפשר לנו לבחון ולשמר מתכונים היסטוריים ועכשוויים, לבנות מאגר מתכונים דיגיטלי ולחקור חומרי גלם חדשים ותוצרי פודטק;
גלריית המרכז מציגה תערוכות קולינריות מתחלפות החוקרות את הקשר בין אוכל לחברה, תרבות ודיסציפלינות אחרות; בעזרת החווה החקלאית האורבנית על גג הבניין נעסוק בתחומים כמו קיימות ואגרוטק; ולוח האירועים מציע הרצאות, פאנלים וארוחות מיוחדות עם שפים ושפיות מרחבי הארץ והעולם.
המרכז פתוח למבקרים שישה ימים בשבוע – לעיון בספריה ובגלריה, לארוחה במסעדה שלנו או לרכישת גבינות, שמן זית, תבלינים ויין מתוצרת מקומית במעדניה. ניתן גם להירשם לסיורים מודרכים במרכז, הכוללים ביקור בחווה על הגג ובמטבח הניסיונות, ומעת לעת יתקיימו אירועים בחללים השונים שלו.
האתר של אסיף זמין כרגע בשפה העברית ובשפה האנגלית, ואנחנו עובדים על תרגומו גם לשפה הערבית
הצוות
נעמה שפי, ילידת קיבוץ, חיה היום בניו יורק ופועלת בתפר שבין אוכל, תרבות, בניית קהילות ואמנות. ב-2017 הקימה את ה-Jewish Food Society, עמותה המשמרת את המורשת הקולינרית היהודית באמצעות ארכיון דיגיטלי ואירועים. בעבר אצרה תוכניות לקידום קולינריה ישראלית ויהודית עבור הקונסוליה הישראלית בניו יורק, וכן הקימה את להיט הפופ-אפ The Kubeh Project. בעבודתה כמנהלת השיווק של EatWith, המארחת חוויות קולינריות ביותר מ-130 ערים, רכשה היכרות עמוקה עם תרבות הסטארט-אפ. נעמה מאמינה שאוכל הוא אחד הדרכים העמוקות ביותר לבניית קהילה.
"הביס הראשון שלי אחרי שאני נוחתת בישראל הוא בדרך כלל הרינג. זה יכול להיות על בגט טרי ב'שרי הרינג', או עצירה מהירה לפני שבת אצל דורפמן בשוק הכרמל. בשוק אני תמיד דואגת לעצור אצל אלעד לחצי מנה פלאפל. בערב אני יוצאת לאייבי מסעדה שמגלמת את מה שהאוכל הישראלי יכול להיות בימינו."
שי לי גדלה בבנימינה, מתרוצצת בין עצי פקאן ואגס. בתור ילדת מושבה, להגיע אל תל אביב הייתה חוויה מסעירה עבורה. במקביל להכשרתה כשחקנית בסטודיו למשחק של יורם לוינשטיין נשבתה בשפע הקולינרי של העיר והתאהבה באוכל. לאחר לימודי המשחק שילבה קריירה בטלוויזיה ותיאטרון במקביל ליזמות וניהול עסקים. היום מחפשת לשלב את הניסיון הניהולי שצברה עם האהבה הגדולה לאוכל טוב.
"ערב מושלם עם חברים יהיה במסעדת בטשון בתל אביב, שהיא לפני הכל גם חנות דגים נהדרת עם אווירה כיפית, שמגישה תפריט מעורר תיאבון ולא מתחכם. עם המשפחה שלי אני תמיד אמצא את עצמי נשאבת למסעדת קיטון שם אני ובן זוגי ננגב כבד קצוץ וחזרת עם חלה לצד חמין עם שפצעל'ה ונגנוב לילדים ביס מהשניצל הענק כשהם לא מסתכלים".
מתן שופן, מומחה לתוכן קולינרי ועיתונאי, נולד וגדל באילת למשפחה תוניסאית, והיום הוא מתגורר בגבעתיים. בעבר שימש כעורך משנה במגזין "השולחן" וכתב בקביעות למוסף גלריה שישי של הארץ. הוא בוגר אוניברסיטת תל אביב ובית הספר למקצועות הקולינריה דנון. תוכלו למצוא את המתכונים, צילומי האוכל והכתיבה שלו גם באתר האינטרנט שלו ובאינסטגרם.
"חבשוש בלווינסקי היא חנות התבלינים והקטניות האהובה עליי, ובכל ביקור שם מביס אני מגלה חומר גלם חדש ומסעיר; ירקות ופירות אני נוהג להזמין מהמשק האורגני חביביאן, מעלה הביתה ובהזדמנויות מיוחדות פוקד את שוק רמלה".
נולדה וגדלה בבאר-שבע. את ילדותה בילתה בין גידולים חקלאיים בשכונת משק עזר בעיר בה גדלה, ובין חנות התבלינים בשוק באר-שבע בבעלות סבה וסבתה. שם למדה לעומק את חוקי גידול התבלינים, ייבוש טבעי בשמש וטחינה. את סקרנותה לטעמים ולתהליכי בישול קיבלה בשיטוט בסמטאות השוק בשילוב עם משפחה תוססת קולינרית המערבת שני קצוות מטבחים: מזרחי ואשכנזי. בהמשך החיים השתקעה במסעדת רפאל של השף רפי כהן, במהלך שבע השנים במסעדה שילבה לימודים אקדמיים בתקשורת וניהול ומילאה מספר תפקידי פלור שהכריעו סופית את ה"קראש" לאוכל טוב ואנשים. ההמשך שילב בין שתי התשוקות, במערכי יחסי ציבור, קריאטיב ושיווק בהתמחות קולינרית.
"ביס טוב בעיני, הוא ביס שלא שוכחים לאורך שנים, הוא כל כך חזק ובהיר שאפשר לזכור מה לבשת, הרחת וחשבת באותו הרגע. במסעדת רפאל כיכבה מנה של סרדינים "מז'וז'ין" (נשואים במרוקאית), סרדינים טריים ממולאים בהריסה ועשבי תיבול, מטוגנים עמוק עם סייד של עגבניות ולימון. הטעם היה כל כך מאוזן ומדויק שגם עשור וחצי אחרי הוא לא יוצא לי מהראש. ביס נוסף, והכי פשוט, שהוא גם זיכרון ילדות, "בורקס אומי" הממוקם עד היום בעיר העתיקה בבאר שבע, בורקס גבינה נדיר שיוצא לוהט מהתנור, משודך לביצה קשה משובץ שומשום זהוב פציח וממכר."
מגיל 5 התחיל עומר לאפות יחד עם אמו בבית, ובגיל 12 כבר היה אחראי על הבישולים. כנער, עבד כשוטף כלים במסעדות שונות, ואת ההזדמנות הראשונה במטבח קיבל בגיל 21. משם עשה דרך קולינרית ארוכה, מעיר ילדותו ירושלים, למסעדות מישלן בברלין – ובחזרה לתל אביב.





