אודות אסיף - המרכז לתרבות אוכל בישראל

נעמה שפי, ילידת קיבוץ, חיה היום בניו יורק ופועלת בתפר שבין אוכל, תרבות, בניית קהילות ואמנות. ב-2017 הקימה את ה-Jewish Food Society, עמותה המשמרת את המורשת הקולינרית היהודית באמצעות ארכיון דיגיטלי ואירועים. בעבר אצרה תוכניות לקידום קולינריה ישראלית ויהודית עבור הקונסוליה הישראלית בניו יורק, וכן הקימה את להיט הפופ-אפ The Kubeh Project. בעבודתה כמנהלת השיווק של EatWith, המארחת חוויות קולינריות ביותר מ-130 ערים, רכשה היכרות עמוקה עם תרבות הסטארט-אפ. נעמה מאמינה שאוכל הוא אחד הדרכים העמוקות ביותר לבניית קהילה.

"הביס הראשון שלי אחרי שאני נוחתת בישראל הוא בדרך כלל הרינג. זה יכול להיות על בגט טרי ב'שרי הרינג', או עצירה מהירה לפני שבת אצל דורפמן בשוק הכרמל. בשוק אני תמיד דואגת לעצור אצל אלעד לחצי מנה פלאפל. בערב אני יוצאת לאייבי – מסעדה שמגלמת את מה שהאוכל הישראלי יכול להיות ב-2021."

מוטי שוורץ נולד וגדל בחיפה ומתגורר היום בתל אביב. אמנות, תרבות וספרות תמיד היוו אבן שואבת עבורו והשתלבו במסלולו. לאחר שסיים תואר ראשון במדעי החברה  ותואר שני בפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב, ייסד וניהל את Ynet מקבוצת ידיעות אחרונות. לאחר מכן שימש, בין היתר, כמנכ"ל בפועל של בית התפוצות ובתפקידו האחרון שימש כמנכ"ל משכנות שאננים. 

"אני אוהב מאוד לארח וזה תמיד יכלול יין טוב וויסקי מהמגוון הישראלי שהולך ומתרחב. אחד מהיקבים המקומיים שאני תמיד אוהב לחזור אליו הוא  יקב הנס שטרנבך בשפלת יהודה ובתקופה האחרונה גם יקב עגור הממוקם לא רחוק ממנו. ערב מהנה מחוץ לבית, יכלול לרוב ביקור במסעדת אוזריה בשוק לוינסקי של השפית אביבית פריאל וכשאני בצפון, תמיד אשתדל לעצור אצל לונא זרייק בנצרת".

מביתו בניו יורק, מיטשל דייויס נחשב לאחד מהמשפיענים הבינלאומיים המובילים בתחום מגמות ותרבות האוכל בשלושים השנים האחרונות. בין השאר, שימש כמנהל האסטרטגי הראשי של קרן ג'יימס בירד האמריקאית וכיום הוא המייסד של חברת הייעוץ Kitchen Sense. עם תואר במלונאות מאוניברסיטת קורנל ודוקטורט בחקר האוכל מאוניברסיטת ניו יורק, מיטשל עוזר ליצור תוכניות לשיפור תרבות המסעדות, חינוך קולינרי, נגישות וקיימות. מעבר לכך, הוא טבח נלהב שכתב חמישה ספרי בישול.  

"מביס בפיתה נוטפת טעמים בשעת לילה מאוחרת אצל ג'סמינו על רחוב אלנבי בתל אביב ועד צלחת של דגים טריים מקומיים מסודרים ביד אמן במסעדת פסקדו באשדוד, לעולם לא אשבע מאותה רעננות, נדיבות והחום שיש בסצנת האוכל הישראלית".

מתן שופן, מומחה לתוכן קולינרי ועיתונאי, נולד וגדל באילת למשפחה תוניסאית, והיום הוא מתגורר בגבעתיים. בעבר שימש כעורך משנה במגזין "השולחן" וכתב בקביעות למוסף גלריה שישי של הארץ. הוא בוגר אוניברסיטת תל אביב ובית הספר למקצועות הקולינריה דנון. תוכלו למצוא את המתכונים, צילומי האוכל והכתיבה שלו גם באתר האינטרנט שלו ובאינסטגרם.

"חבשוש בלווינסקי היא חנות התבלינים והקטניות האהובה עליי, ובכל ביקור שם אני מגלה חומר גלם חדש ומסעיר; ירקות ופירות אני נוהג להזמין מהמשק האורגני חביביאן, מעלה הביתה ובהזדמנויות מיוחדות פוקד את שוק רמלה;   ובּרוּט – על הבר, כמובן – היא ללא ספק אחת המסעדות הקבועות שלי בתל אביב"

כתבת האוכל והאוצרת הקולינרית מיכל לויט נולדה וגדלה בתל אביב, במשפחה ממוצא לטבי-אוקראיני. מיכל היא בוגרת האוניברסיטה למדעי הגסטרונומיה באיטליה, שם היא גם הקימה עסק לסיורים קולינריים בעקבות יצרנים ארטיזנליים. ב-2011 פתחה את "המעורב", מקום קטן של אוכל רחוב מהצוות שמאחורי הבסטה. היא כתבה ל"על השולחן", מאקו, טיים אאוט תל אביב, ו- As Promised. מאמריה בנושא ייצוגים של עשבי בר בעיתונות העברית, שיצאו בעקבות עבודת הגמר שלה באוניברסיטה, ראו אור בעברית, אנגלית וגרמנית. ב-2018 יצרה סדרת סרטוני יוטיוב, Michal-Love It, החוקרת את מיטב האוכל הישראלי.

"הבית השני שלי, אולי אפילו הראשון, הוא מסעדת בסטה בתל אביב. כשאני צריכה פיתה טובה אני הולכת לג'סמינו. כשאני בצפון, אני לא מחמיצה את ההזדמנות לבקר במאפיה המשפחתית אלמשהדאוי בנצרת ובמסעדת רוטנברג, ממש ליד גבול ירדן."

רונית נולדה וגדלה במושב באר טוביה כדור רביעי למשפחה חקלאית, וחזרה להתגורר בו לאחר שהקימה משפחה משלה. למרות שסיימה בהצטיינות לימודי קולנוע באוניברסיטת תל אביב, היא הבינה מהר מאוד שאוכל מעניין אותה הרבה יותר, ושאלות כמו היכן רוכשים חומרי גלם שונים ומה מבשלים איתם, מעסיקות אותה יותר מעשיית סרטים. אחרי תקופה שהתגוררה בפרו ולמדה את סודות הקולינריה המקומית ב- Le Cordon Bleu בלימה, שבה לארץ ושימשה כעורכת קולינרית, כתבת ומתכונאית באתר וואלה. 

""לפעמים כל מה שצריך בשביל ביס טוב הוא חומרי גלם איכותיים מקומיים ואת אלה אפשר למצוא בארץ בשפע ורצוי קרוב לבית מעסקים קטנים. את הירקות אני לרוב אוהבת להזמין ממשק חביבאן הסמוך אליי, גבינות עיזים ממשק שמואלי בהמשך הרחוב בו אני גרה, לחמי מחמצת מפינת הבילויים בגדרה ודגים אצל פטריק זנו באשדוד. כשאני רוצה להתפנק אני הולכת לג'ורג' וג'ון של השף תומר טל".

מוזנא נולדה וגדלה בכפר הערבי כפר קרע שבאזור המשולש. היא רופאת שיניים, אך אהבתה לבישול ולהיסטוריה הביאו אותה לשנות כיוונים ולהתחיל לחקור את שורשי המטבח הפלסטיני. היא מעבירה סדנאות והרצאות סביב מתכונים מסורתיים והסיפורים שמאחוריהם. היא הקימה עם דפי קרמר את סיר לסלאם (סיר לשלום) פרויקט דו קיום ערבי-יהודי. מוזנא היתה גם מתמודדת בתוכנית הטלוויזיה הפופולרית "מאסטר שף".

"בכל הנוגע לאוכל, נצרת היא העיר האהובה עליי. אני תמיד מזמינה במאפייה אלמשהדאוי כריך עולש ולאבנה ומקפידה לעצור במסעדה המדהימה של אבו אשרף כדי לאכול אטאייף. לארוחת ערב מהודרת אני אוהבת את מסעדת מגדלנה של זוזו חנא ואת המסעדה לונא ביסטרו של לונא זרייק. שתיהן מגישות מאכלים ערביים מקומיים מסורתיים בצורה מודרנית ומתוחכמת."

דברה פרסט היא כותבת ועורכת אוכל המתגוררת בברוקלין, ניו יורק. עורכת לשעבר ב-Eater ו- Tasting Table, וכתבות האוכל והתיירות שלה התפרסמו גם בעיתונים ובאתרים כמו ה- New York Times, Vogue, Food&wine, NPR. כיום היא העורכת של Jewish Food Society, המשמרת וחוגגת מתכונים משפחתיים יהודיים מרחבי העולם. כשהיא לא כותבת, אפשר למצוא אותה חוקרת ומטיילת בין דוכני שווקים מאודסה ועד בנגקוק.

"בכל ביקור בישראל אני הולכת לאכול בורקס גבינה בבורקס לוינסקי, לשתות גזוז אצל בני בלוינסקי 41 ולקנות אספקת זעתר לשנה בחבשוש בתל אביב ובאל בּאבּוּר בנצרת."

שי לי גדלה בבנימינה, מתרוצצת בין עצי פקאן ואגס. בתור ילדת מושבה, להגיע אל תל אביב הייתה חוויה מסעירה עבורה. במקביל להכשרתה כשחקנית בסטודיו למשחק של יורם לוינשטיין נשבתה בשפע הקולינרי של העיר והתאהבה באוכל. לאחר לימודי המשחק שילבה קריירה בטלוויזיה ותיאטרון במקביל ליזמות וניהול עסקים. היום מחפשת לשלב את הניסיון הניהולי שצברה עם האהבה הגדולה לאוכל טוב.

"ערב מושלם עם חברים יהיה במסעדת בטשון בתל אביב, שהיא לפני הכל גם חנות דגים נהדרת עם אווירה כיפית, שמגישה תפריט מעורר תיאבון ולא מתחכם. עם המשפחה שלי אני תמיד אמצא את עצמי נשאבת למסעדת קיטון שם אני ובן זוגי ננגב כבד קצוץ וחזרת עם חלה לצד חמין עם שפצעל'ה ונגנוב לילדים ביס מהשניצל הענק כשהם לא מסתכלים".