בצפון רחוב דיזנגוף נותר שריד גאה למטבח היהודי של מזרח-אירופה, ובו מתעקשים להגיש מרק עוף חם וקרעפלך באמצע הקיץ ולהציע בורשט קר ברשימת המשקאות. המסעדה קיבלה את שמה מהמשורר אלכסנדר פן, ובבחירת השם הזה הוא נתן דעתו לממדיה הצנועים. היא החלה את דרכה בשנות הארבעים של המאה העשרים כדוכן האבטיחים של צבי ושרה רוזנברג. מפעם לפעם היו הלקוחות – כל ה"מי ומי" של עולם הרוח הישראלי, המשוררים, המוזיקאים, הציירים ומי לא – טועמים גם מסיריה וממטעמיה של שרה. מתוך כך החליטו בני הזוג להפוך את המקום מדוכן למסעדה של ממש. קיתונות של שבחים ועלילות נרשמו מאז בספרי האורחים ואיורים חתומים של גדולי הציירים שנמנו עם יושביה נתלו על קירות המסעדה, שמנהלת היום אורנה רסקין, נכדתם של צבי ושרה.

גפילטע פיש. צילום: נועם פריסמן

כיום, גם כעבור 70 שנה מהיווסדה, המסעדה ממשיכה להגיש בדקדקנות העלזלך וקרעפלך, הרינג וגפילטע פיש, צ'ולנט וקיגל לצד וודקה קפואה והרבה שאר רוח. האומן מנשה קדישמן אמר עליה: "כולנו הומלסים בנשמה, ו'קיטון' מזכירה לנו את הבית שאבד". והדיי עפאים מסביר את בחירתו בכך ש"זה אולי המרכיב החשוב ביותר ביצירת זהות ישראלית חדשה – לזכור מניין באנו".

מצאתם טעות בטקסט? כיתבו לנו במייל [email protected]