המתכון הוא חלק מפרויקט "סיר של בית הרחק מהבית", יוזמה חדשה של אסיף. הפרויקט מחבר בין משפחות מפונות בעקבות המלחמה, המשתוקקות לבשל עבור עצמן לאחר תקופה ארוכה מחוץ לביתן, לבין משפחות מארחות שפותחות עבורן את מטבחן. מעוניינים להתארח במטבח ביתי? הירשמו כאן.
בביתה בקרית שמונה פרחיה סבג (65) הייתה נוהגת לבשל בכל יום בשבוע. לא היה יום שלא הייתה נכנסת למטבח ומתקינה מטעמים לה, לבעלה ולבנם שמתגורר עמם. בסופי שבוע זו כבר הייתה חגיגה שלמה ולא משנה אם כולם היו מגיעים לאכול אצלה או שמתארחים אצל בתה, את האוכל הייתה מביאה איתה – "כמובן שכל פעם משהו אחר. אני אוהבת לנסות הרבה ולגוון", היא מספרת ומוסיפה קריצה.
ארבעה ילדים ושלושה נכדים יש לפרחיה, אך למלון בתל אביב היא פונתה עם שתי הנכדות שלה – תאומות בנות 9. השהות במלון, הרחק מהבית, קירבה אותה שוב אל עליזה זוויגי, חברה ותיקה מהימים שעבדו יחד כסייעות בגן ילדים. עכשיו במלון המפונים מצאו שוב זו את זו ויחד גם הגיעו להתארח ולבשל במטבחה של חנית אוחיון-חדד בתל אביב כחלק מהפרויקט של אסיף.
"יש לנו שפה משותפת, אנחנו כל היום צוחקות", היא מגלה בחיוך, רגע לפני שהיא נוזפת בחברתה "שלא ככה מכינים מטבוחה" וזו, לא נשארת חייבת וגוערת בה בחזרה ושתיהן צוחקות.
"אני מאוד מתגעגעת לבית, לבישולים לכל הילדים שיהיו ביחד בימי שישי. גם לשלב הזה שמגיע אחרי הארוחה, לשבת ביחד, לצחוק, להעלות זכרונות ולספר סיפורים", היא מספרת למארחת שלה ומודה לה על ההזדמנות שניתנה לה לבשל ולהרגיש מעט בית גם כשהיא רחוקה ממנו.
בין המנות הבלתי נשכחות שלה, מונה פרחיה את הסחינה – חמין מרוקאי של שבת בבוקר ופיצה ביתית שהיא מקפידה להכין בכל מוצאי שבת. אבל יותר מהכל בני המשפחה מתגעגעים לקציצות הדגים שהן בגדר מנת חובה בכל יום שישי. "כולם אוהבים את קציצות הדגים שלי, החברים במלון וגם המשפחה ביקשו שאני אכין", אומרת פרחיה בהתלהבות. "זה אוכל של בית. מאד התגעגעתי לקציצות האלה", היא אומרת תוך כדי שהיא טועמת, מתקנת תיבול ואז פוקדת על המארחת שלה שתביא את בעלה והילדים שיטעמו גם.
כשהיא מערבבת פפריקה בכוס חד פעמית עם שמן כדי ליצוק לרוטב היא מיד מוסיפה בחיוך, "מזל שבעלי לא כאן, הוא היה קורא לי חאפרית. הוא לוקח בקבוק שמן שלם, מחמם במחבת, מכבה ואז מוסיף 2 כפות פפריקה וזה מעולה לכל דבר".
את הקציצות היא אורזת כדי להביא בדיוק בזמן לארוחת הערב בחדר האוכל של המלון, אבל רגע לפני היא דואגת לתת גם למארחת ולמשפחתה טעימות מכל שאר המנות שהכינה. "מזה עוד לא טעמת!" מעירה לה פרחיה ומוכיחה שתפקיד המארחת זורם אצלה בעורקים.
לרוטב:
¼ כוס שמן נייטרלי
½ כף פפריקה
3 שיני שום קלופות קצוצות גס
1 פלפל שושקה או פלרמו קצוץ גס
½ פלפל חריף ירוק קצוץ גס
¾ כף פלפל שחור
¾ כפית כורכום
½ כפית מלח
1 כוס (240 מ"ל) מים / ציר עוף
130 גרם (½ קופסה של 260 גרם) רסק עגבניות
לקציצות:
½ ק"ג דג נסיכת הנילוס (אפשר להשתמש גם במרלוזה, מושט, טונה או לערבב בין הסוגים השונים)
½ כוס מיץ סחוט מלימון טרי
¼ צרור כוסברה
½ ראש שום, קלוף וכתוש
½ תפוח אדמה קטן, קלוף ומגורר
1 כפית מלח
¼ כפית פפריקה
¼ כפית כמון
⅛ כוס שמן קנולה
- מכינים את הרוטב: מערבבים היטב רבע כוס שמן עם פפריקה. מוזגים לסיר שטוח ורחב ומחממים מעט על אש נמוכה-בינונית. מוסיפים את שני סוגי הפלפלים והשום ומטגנים 10 דקות כשהסיר מכוסה.
- פותחים את הסיר מתבלים בפלפל, מלח וכורכום ויוצקים את המים או הציר. מבשלים כ-15 דקות, מכוסה עד להסמכה. מקפידים לערבב מידי פעם.
- מכינים את הקציצות: תחילה משרים את הדגים במיץ הלימון כ-5 דקות. שוטפים, מסננים וטוחנים במטחנת בשר יחד עם הכוסברה. במידה ואין מטבחנת בשר, ניתן לקנות דגים טחונים או לקצוץ דק בעזרת סכין חדה.
- מוסיפים לדגים את שאר מרכיבי הקציצות, לשים יחד כ-5 דקות ויוצרים מהמסה קציצות בגודל שאוהבים.
- מערבבים בקערית קטנה את רסק העגבניות עם חצי כוס נוזלים מהרוטב שבסיר – כדי "לפתוח" אותו ויוצקים חזרה לרוטב.
- מוסיפים את הקציצות לסיר עם הרוטב, מבשלים 10 דקות נוספות עם מכסה ומגישים.
