בשנת 2002 הקימו האחים טל וניר פלטר את "יקב פלטר". בעשרים שנות פעילותו הצליח היקב למצב את עצמו כאחת הקלסיקות ברשימת היינות הישראלית. אף שמדובר ב"יקב בוטיק", נראה, כי אחת הסיבות המרכזיות להצלחה שלו היא שבזמן קצר הצליחו בני הזוג פלטר ליצור רשימת יינות שיש בה העומק והמורכבות של רעיון ה״טרואר״ – תא השטח שממנו היין מגיע.
נכון, יש פה הרבה עניינים של גאולוגיה וגאוגרפיה – הכרמים של משפחת פלטר נטועים בצפון רמת הגולן, באדמת בזלת עשירה, בגובה של 1,000 מטר, במקום שיש בו פערים גדולים בטמפרטורות בין היום ללילה, אבל "טרואר" היא מילה טעונה יותר. היא לא רק ה״מדע״ – הטמפטורה, המינרלים, הגובה – היא גם ההיסטוריה, ההרכב האנושי והתרבות המקומית. ו"יקב פלטר" הוא בדיוק זה: הבציר ידני, הזנים בחלקם אמיצים (ברברה, קונואז, סנסו וקברנה פרנק), המבחר גדול ויש בו ליין שלם של יין כשר וסופר איכותי ותזקיקים מקומיים.

אפילו מרכז המבקרים, בחלל הייצור לצד מכלי ההתססה והחביות, הפך לשם דבר של אירוח, אוכל, גבינות, מוזיקה טובה ואווירה מעולה – אפשר לקנות כוס או בקבוק ולשבת לשתות במקום כשבצד מוגשים גם פלטת גבינות עיזים מקומיות, לחם ושמן זית (בשישי–שבת ובחגים מתארחים במטבח היקב שפים ובשלנים שונים; מומלץ להתעדכן באתר היקב לפני הביקור). אבל יותר מזה – האזור "סוחב איתו" עבר, הווה ועתיד מורכבים, וגם אלו מבוקבקים פנימה. ורק כשמשלבים בין המדע לרוח אפשר לקבל יין שמתאים לכל אירוע ולכל תפריט ישראלי, גם אם הזמנתם טייק אוויי תאילנדי.
"'יקב פלטר' הוא סוג של הבטחה מבחינתי, שהבאתי או פתחתי את היין הנכון, בין שזה הסוביניון בלאן או הרוזה הקלילים ובין שזה הקברנה פרנק המהולל (בצדק), הכבד יותר", אומרת רותי רוסו.