פלאן. צילום: אמיר מנחם, סטיילינג: גיא כהן

פלאן

"סבתא שלי הייתה מכינה פלאן באירועים מיוחדים, ויש לי חברים שאצלם בבית מכינים את זה אפילו לעתים קרובות יותר", מספר הקונדיטור עידן קושניר. לדבריו, הקינוח המרשים זלג עם הזמן לשולחן חג השבועות בביתו.

לזניה לזכרו של עידו שני ז"ל. צילום: דן פרץ, סטיילינג: נורית קריב

לזניה בשרית

דבורה, שבנה עידו שני ז"ל נהרג ב-7 באוקטובר, מכינה לזכרו את הלזניה שהקפידה להכין עבורו בכל ארוחה. מתוך הפרויקט מקום בשולחן.

מצה בריי של ארז קומרובסקי. צילום: אמיר מנחם, סטיילינג: גיא כהן

מצה בריי פלפל שחור ובצלים

אצלנו בבית, מצה בריי היה טקס שלם בחול המועד", מספר השף ארז קומרובסקי. "הייתי מחכה למצה בריי הראשון של הבוקר שאחרי ליל הסדר; פולחן רציני מאוד, שלא הייתי מפספס בשום אופן. זה הדבר שאליו אני הכי מתגעגע, חוץ מלכבד הקצוץ, כמובן".  

תבשיל פול ושקדים ירוקים אביבי. צילום: אמיר מנחם, סטיילינג: גיא כהן

תבשיל בשר, פול ירוק ושקדים ירוקים

המנה משלבת  צלי עגל וירקות אביב עונתיים, פול ירוק ושקדים ירוקים, שמתבשלים זמן ארוך בשלמותם עד שמתקבל מרקם רך במיוחד, עשיר במרכיבים וטעמים. אפשר לאכול את המנה כפי שהיא, או בתוספת אורז (לאוכלי אורז בפסח). 

טארט חלב דרום אפריקאי, צילום: דן פרץ, סטיילינג: נורית קריב

טארט חלב דרום אפריקאי

ליאורה בן צור, בתה של מרסל טליה ז"ל, שנרצחה ב-7 באוקטובר, מכינה לזכרה טארט חלב שאמה הייתה מכינה להם מאז היו ילדים. מתוך הפרויקט מקום בשולחן.

פיצה לזכרו של מתן מלכה ז"ל. צילום: דן פרץ, סטיילינג: נורית קריב

פיצה ביתית

יוסי, אביו של מתן מלכה ז"ל שנהרג ב-7 באוקטובר, מכין לזכרו את מנת הפיצה הביתית שאהב. מתוך הפרויקט מקום בשולחן.

רוואני – עוגת סולת יוונית. צילום: אמיר מנחם, סטיילינג: גיא כהן

רוואני (עוגת סולת)

את שמה, כך משערים, קיבלה עוגת רוואני לאחר שהאימפריה העותמאנית כבשה את העיר ירוואן, בירת ארמניה, במאה ה-16. לחלופין, נטען שהיא קרויה על שמו של משורר עותמאני שהיה ממונה על מטבח הסולטן.

גאטו סאמול – עוגת סולת אלג'יראית. צילום: אמיר מנחם, סטיילינג: גיא כהן

גאטו סאמול (עוגת סולת אלג'יראית)

"את עוגת הסולת הזאת שנקראת גאטו סאמול הכינו אצלנו בבית בתור עוגה זריזה, והגישו אותה באירועים חגיגיים וחגים, כמו מימונה", מספר השף עינב אזגורי

בסבוסה של מחניודה . צילום: אמיר מנחם, סטיילינג: גיא כהן

הבסבוסה של מחניודה

המתכון למנת הבסבוסה האיקונית של מסעדת מחניודה הגיע מאירית נבון, אמו של השף-שותף במסעדה אורי נבון, נצר למשפחה ירושלמית שורשית. "הבסבוסה שלנו היא אבן ירושלמית בצורת עוגה עם סירופ סוכר ומי הדרים, ריחות ילדוּת של סוף שבוע", אומר עליה אורי נבון.

עוגת דבש אגוזים. צילום: דייב כץ, טיילינג: מירה אבנין

עוגת דבש ואגוזים

העוגה נהדרת לאירוח – היא דורשת כלי אחד בלבד (וגם מעבד מזון). היא במיטבה ביום למחרת, כשסירופ הדבש והלימון נספגים בתוכה. לקיצור תהליכים אפשר לוותר על הסירופ – העוגה תהיה טובה מאוד גם בלעדיו.

עוף של אימא של יוסי שטרית. צילום: דן פרץ, סטיילינג: נורית קריב

עוף של אמא

יוסי שטרית: "הכנו עוף שמתובל בלימון כבוש, פפריקה, כמון והרבה מאוד שום, מרחנו טוב-טוב במרינדה והכנסנו לצלייה בתנור."

עוף ברימונים של ארז קומרובסקי. צילום: דן פרץ, סטיילינג: נורית קריב

עוף ברימונים

בחרתי בעוף עם מלא רכז רימונים מצומצם. רימונים מזכירים לי את הבית שלי ואת הבוסתן, ומכניסים למנה את הממד האישי בסיטואציה שבה מבשלים להרבה מאוד אנשים שאני לא בהכרח מכיר

העוף של סבא אנטוניו של תמר כהן צדק. צילום: דן פרץ, סטיילינג: נורית קריב

העוף של סבא אנטוניו

תמר כהן צדק: "זה עוף שלמדתי מחבר, באיטליה, העוף שסבא שלו היה מכין. הוא היה קוצץ שום ורוזמרין, מערבב אותם עם מלח, פלפל ושמן זית ועושה מסאז' לעוף מתחת לעור.

עוף בסילאן והדרים. צילום: דן פרץ, סטיילינג: נורית קריב

עוף בסילאן והדרים

יהלומה לוי מספרת שההשראה למנה הגיעה מעוף חמוץ-מתוק, רק שכאן זו לא מנה אסייתית אלא ים תיכונית, עם חומרי גלם שרובם מגיעים מכאן

כריכת הספר עוגות יום הולדת (הוצאת אדם). צילום: דן פרץ

(מ)איפה העוגה

במשך שנים הספר "עוגות יום-הולדת" של ג'וזי מנדלסון סיפק לילדי ישראל עוגות איקוניות בצורת תיבת אוצר, כלי תחבורה וחיות מעוטרות בשוקולד וסוכריות. צלילה היסטורית לנבכי הספר מגלה שהמקור שעליו הוא מתבסס מגיע מהקצה השני של העולם

פסטייה במילוי פרגית. צילום: דרור עינב

פסטייה במילוי פרגית

מה שהחל כתבשיל בשר יונה מהמאה ה-13, הפך במרוצת השנים לחלק בלתי נפרד מכל חגיגה במטבח המרוקאי. אתי כהן, שפונתה מביתה באופקים, מתארחת במטבחה של דניאלה הולץ מתל אביב ומכינה פסטייה פרגיות, מנה המוגשת בביתה בארוחות משפחתיות חגיגיות

חלה – לחם של בית. צילום: איתמר גינזבורג

חלה (לחם בית)

ולרי חן מכינה לחם בית הרחק מביתה שבמושב מנות. מדי שבת נהגה להכין שלוש חלות, שתיים יפות וייצוגיות לשולחן ועוד אחת לנשנוש לפני הארוחה, שכל בני הבית מגניבים מאחורי גבה עם המטבוחה

טארט פרג של "תושה בייקרי". צילום: גיא אשכנזי

טארט פרג

הטארט של "תושה בייקרי" עשוי משכבת בצק פריך מועשרת בשמנת ומנוקדת בזרעי פרג שחורים

מלית עשירה – פרסבורגר פרג. צילום: גיא אשכנזי

פרסבורגר פרג

בניגוד לעוגות שמרים רגילות בעלות בצק תפוח, הבצק הדק של הפרסבורגר מאפשר למלית להיות הכוכבת האמיתית 

צילום: מתן שופן

רולדת שמרים במילוי ריבה וקוקוס

הבשלנית בריג'יט שופן נולדה בטוניס הבירה ומשם להיגרה לפריז. לאחר נישואיה עלתה ארצה, הישר לאילת של תחילת שנות ה-80 שבה היא מתגוררת עד היום. "כשהגעתי לארץ, כולם הכינו את העוגה הזאת", היא מנסה להיזכר ממי למדה להכין את רולדת השמרים במילוי הריבה והקוקוס אותה הייתה נוהגת להכין באופן קבוע לילדיה בצעירותם. אחרי שנים רבות בהןContinue reading "רולדת שמרים במילוי ריבה וקוקוס"

צילום: דור קדמי

המסורת ממשיכה לבעור

אפייה בטאבון מסורתי העשוי בוץ ותבן היא מיומנות עתיקה שכמעט ונעלמה מהעולם. ביקור בכפר הפלסטיני סוסיא חושף את תהליך הבנייה שלו ומגלה את הסיבות לטעמן הייחודי של הפיתות הנאפות בו.

צילום: דור קדמי

"חלה לא פחות קולינרית מבריוש"

בין המסורתי לחדש, בין הגלובלי למקומי: פאנל מיוחד שהתקיים באסיף בהנחייתה של איילת לטוביץ', המנהלת הקולינרית של אסיף, ובהשתתפות הבולנז'ר אריק קייזר (מייזון קייזר), השף והאופה ארז קומרובסקי (קייטרינג ארז וחנן) והשף-פטיסרי עדי קיהן (מילק בייקרי). צפו בשיחה המלאה

צילום: דור קדמי

אפיית מורשת

במסגרת התערוכה "עיר, חיטה, לחם" ביקשנו מאופים ואופות מקומיים לשחזר לחמים היסטוריים בעזרת קמחים מזני מורשת. מוזנא בשארה התלוותה אליהם ושמעה על התהליך.

צילום: דור קדמי

אופה במשבר זהות

מסע שורשים סבוך: חגי בן יהודה, דור חמישי למשפחת אופים, נסע עד לצרפת בהשפעת מורשת משפחתו כדי להתמקצע במה שחשב אותו כלחם 'קלאסי', רק כדי להבין שמה שהוא באמת מחפש נמצא דווקא אצלו בבית.

צילום: דור קדמי

לחמניות סאמוני

במצרים של המאה ה־17 מכונה לחם זה בשם סאמולי, וצורתו של הלחם מזכירה את הלחמניות המודרניות.

צילום: דור קדמי

כעך שומשום

אין מדובר בכעך (בייגל) העגול, המכונה היום בארץ ובעולם "כעך ירושלמי" ונמכר בעיר העתיקה בירושלים, אלא בכעכים קשים יותר, קטנים ועגולים, הדומים יותר לעוגיות.

צילום: דור קדמי

כמאג' (פיתה)

כפי הנראה, המילה כמאג' התייחסה במאה ה־17 למאפה המזכיר בצורתו את הפיתה של ימינו, כלומר מאפה שטוח בעל כיס.

צילום: מתן שופן

לחמניות שמן זית וזעתר

בהשראת הפמפושקי, לחמניות החלב והחמאה האוקריאניות שנהוג להגיש לצד הבורשט, השף ארז קומרובסקי אופה לחמניות כוסמין ושמן זית. עם צאתן מהתנור, במקום למרוח אותן בתערובת על בסיס שמן חמניות ושמיר – הוא משתמש בזעתר טרי ושמן זית. המרכיבים אופן ההכנה מתכונים נוספים באותו נושא